יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טולידאנו (1880, 1960) היה רב, פוסק, מי שנותן פסקי הלכה, ואיש ציבור. כיהן כרב העיר תל אביב-יפו וכשר הדתות בממשלות ה־8 וה־9 של ישראל.


נולד בטבריה ולמד רבנות בישיבת אביו. היה פעיל ציבורי ולקח חלק בהקמת "הוועד המימוני" ב־1913. חי תקופה בפקיעין והשתתף בייסוד בית ספר עברי ותיקון בית הכנסת שם.

במלחמת העולם הראשונה גורש עם משפחתו והקהילה אל האי קורסיקה בגלל נתינות צרפתית. שם שימש כרב הקהילה וייסד מוסדות יהודיים. לאחר המלחמה שב לטבריה, קידם רכישת קרקעות סביב קברי צדיקים וביסס שכונות חדשות מחוץ לחומות, כולל שכונת מימוניה.

בין 1926, 1928 שימש בחבר הרבנות בטנג'יר. לאחר מכן שימש בתפקידי רבנות מרכזיים במצרים, בקהיר ובאלכסנדריה, עד 1941. ב־1942 נבחר לרב העיר תל אביב, תפקיד בו נשא עד 1958. בתל אביב הקים את הישיבה "קול יעקב" וייסד בית דין מיוחד לענייני עגונות, נשים שהן "עקורות" מצווה לשחררן מהנישואין.

היה מועמד לכנסת אך מועמדותו בוטלה כי היה רב מכהן. לבסוף עזב את רבנות העיר כדי לקבל את תפקיד שר הדתות. כיהן בו עד מותו ב־1960.

נשא לאישה את מסעודה ב־1895. בתו ג'מילה נישאה לשמעון דהאן, ראש עיריית טבריה. בחודש יולי 1960 נשא לאשה את מרים סבאג, צעירה, ונותרה על כך ביקורת ציבורית. הוא טען שמעשיו מסתדרים עם ההלכה. שלושה חודשים לאחר מכן נפטר מדום לב בירושלים ונקבר בהר המנוחות.

על שמו רחוב בבבלי, ותחרות ספרות תורנית נוסדה לזכרו.


טולידאנו אסף וחקר כתבי יד עתיקים, בעיקר מתקופת הגאונים, חכמי ימי הביניים של הקהילה היהודית. אחד הגילויים החשובים שיוחס לו הוא כתב יד של פירוש המשנה של הרמב"ם בערבית, שמצא יחד עם אחיו בדמשק. הוא השתתף בחפירות בחמי טבריה ובשנת 1950 נשלח על ידי האוניברסיטה העברית למרוקו לגילוי כתבי יד נוספים.

לאורך השנים נשמעו גם טענות כי חלק מהגלויות היו זיופים. מומחים שונים העלו טענות אלו, ורבדים של מחקר דנו בכך.

טולידאנו היה ציוני ותמך בחידושים מעשיים ליישוב. בתשובותיו ההלכתיות הוא כתב בעד עבודה עברית, העדפת עבודת יהודים בארץ, ואף הורה לאסור מתן כלי נשק ללא־יהודים בארץ ישראל. הוא תקף חלק מהנהגת הרבנים על פסיביות אחרי מאורעות תרפ"ט, וטען שצריך לעודד עמידה להגנה עצמית כשהיא אפשרית.

תמך ביצירת בית דין הלכתי גבוה ובחידוש סמיכה, סמיכה היא המסורת להעביר סמכות רבנית, כדי לאפשר משאבים הלכתיים חדשים.


כתב ספרים תורניים, תשובות ומחקרים. פרסם חומר על יהדות מרוקו, על הרמב"ם ועל ארץ ישראל. זכה בפרס הרב קוק לשנים ה'תשט"ו, ה'תשי"ז.

הרב יעקב משה טולידאנו (1880, 1960) היה רב ושר הדתות בישראל. רב, מנהיג דתי שמדריך קהילה.


נולד בטבריה ולמד תורה. עזר להקים מוסדות חינוך בשכונות ובכפרים. בתור צעיר גורש עם משפחתו לקורסיקה בזמן המלחמה. שם שימש כרב וארגן חיים יהודיים.

אחרי המלחמה חזר לטבריה ועזר לבנות שכונות חדשות ליד קברי צדיקים. היה רב בערים שונות בצפון אפריקה ובמצרים. ב־1942 מונה לרב של תל אביב. שם הקים ישיבה בשם "קול יעקב".

בימיו הקים בית דין מיוחד לעזור לנשים שנתקעו במצב של עגונה, נשים שלא יכולות להתגרש בקלות.

נישא בפעם הראשונה ב־1895 והיו לו ילדים. בתו ג'מילה נישאה לראש עיריית טבריה. בקיץ 1960 נישא שוב, ואחרי כמה חודשים נפטר בירושלים. נקבר בהר המנוחות.


טולידאנו אהב לאסוף כתבים מאוד ישנים. הוא מצא כתבי יד חשובים, כולל פירוש של הרמב"ם בערבית. כמה חוקרים אמרו שחלק מהכתבים לא אמיתיים. על כך נכתב ונדון במחקר.

הוא היה תומך של הציונות, רעיון להקמת בית לאומי לעם היהודי. כתב תשובות הלכתיות שתמכו בעבודה עברית ובהגנה על הקהילה.


כתב ספרי הלכה ותשובות. פרסם גם מחקרים על יהדות מרוקו והרמב"ם. קיבל פרס על עבודתו בספרות תורנית.