גרציה דלדה

גרציה דלדה (27 בספטמבר 1871, 15 באוגוסט 1936) הייתה סופרת, משוררת ומחזאית איטלקייה. היא זכתה בפרס נובל לספרות ב-1926, פרס בינלאומי שניתן על הישגים בספרות.

דלדה גדלה בנואורו, עיירה כפרית בסרדיניה. אביה היה מפקח על השווקים, והיא הכירה מקרוב את חיי האיכרים באי. כבר בבית הספר גילו מורים את כישרונה, ואחד מהם סייע לשלוח את סיפוריה לעיתונים.

ספרה הראשון, נפשות ישרות, יצא לאור ברומא כשהייתה בת חמש עשרה. בעקבות הצלחתו היא פרשה מהלימודים והמשיכה ללמוד בעצמה (אוטודידקטית, כלומר למדה לבד). בהמשך הייתה בת חסותו של קרלו סיגרה, מורה לספרות מאוניברסיטת רומא, וזכתה להכרה בסצנת הספרות האיטלקית.

הסיפור שאליאס פורטולו פורסם ב-1900 ותורגם לשפות רבות. מאותה שנה התיישבה ברומא. כתיבתה כללה גם שירים, והיא חיברה יחד עם קאמילו אנטונה טראוורסי מחזה בן שלוש מערכות.

ועדת פרס נובל ציינה את ההשראה האידיאליסטית ביצירתה, ואת היכולת לתאר את החיים בסרדיניה בבהירות ציורית. דלדה השתמשה בנוף האי כמטאפורה (דימוי שמייצג משהו אחר) לבעיות שאנשים חווים. דרכי החיים הישנות בסרדיניה נתקלו לעתים במוסר מודרני, ודמויותיה נאלצות להתמודד עם סוגיות מוסריות ואישיות.

גרציה דלדה (27 ספטמבר 1871, 15 אוגוסט 1936) הייתה סופרת איטלקייה. היא כתבה ספרים, שירים ומחזות. ב-1926 קיבלה פרס נובל לספרות, פרס גדול על ספרים.

היא גדלה בנואורו, עיירה כפרית בסרדיניה. אביה עבד בשווקים, והיא הכירה את חיי האיכרים במקום. כשהייתה תלמידה מורים ראו שהיא כותבת טוב. הספר הראשון שלה, נפשות ישרות, יצא כשהייתה בת חמש עשרה.

ב-1900 יצא לאור אליאס פורטולו. ספר זה תורגם לשפות רבות. מאותה שנה היא עברה לגור ברומא. היא גם כתבה שירים, וחיברה מחזה, הצגה שמועלת על הבמה.

דלדה השתמשה בנופים של סרדיניה כדי להראות את הקשיים של הדמויות. במקומות הישנים האלה אנשים לעתים נתקלים בשינויים של המוסר והחיים החדשים.