ויטוריו אמנואלה השני (14 במרץ 1820, 9 בינואר 1878) היה מלך סרדיניה ופיימונטה בין 1849 ל-1861. בשנת 1861 הכריז עליו פרלמנט כלל-איטלקי כמלך הראשון של איטליה המאוחדת, תפקיד שמילא עד מותו.
נולד בטורינו כבנו הבכור של קרלו אלברטו ומריה תרזה. אביו הומלך כסרדיניה ב-1831. צעירו של ויטוריו אמנואלה נשא את תואר דוכס סבויה, וגדל עם עניין בפוליטיקה, בצבא ובספורט.
הוא השתתף במלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה ולחם בקרבות חשובים כמו פסטרנגו, סנטה לוצ'יה, ג'ויטו וקוסטוצה. ב-1849, לאחר ההפסד באונארה (נובארה), ויתר אביו על הכתר והוא עלה לשלטון. בתור מלך השיג הסכם שביתת נשק עם האוסטרים, אך נאלץ לפטר את ראש ממשלתו ולערוך בחירות חדשות כדי לאשר את ההסכם.
בעת שלטונו דיכא מרד שפרץ בג'נובה. ב-1852 מינה את קמילו דה קאבור לראש ממשלה; דה קאבור היה מדינאי מרכזי בתנועת האיחוד. ויטוריו אמנואלה הפך לסמל האיחוד והיה פופולרי בזכות החוקה והרפורמות הליברליות שפעלו בממלכה.
ב-1842 נישא לאדלהייד מאוסטריה, והם הולידו שמונה ילדים. ב-1869 ניהל נישואים מורגנטיים (נישואים שבהם לא מוענקים תארים רשמיים לבני הזוג) עם פילגשו, ונולדו להם שני ילדים. לו גם נולדו ילדים פילגשיו אחרים.
לאחר מותו הוקמה ברומא אנדרטה בפיאצה ונציה, ובה גם הונחה מצבת החייל האלמוני. במרכז מילאנו הוקמה גלריה ויטוריו אמנואלה השני, אחד ממרכזי הקניות העירוניים המוקדמים.
ויטוריו אמנואלה השני נולד בטורינו ב-1820 ונפטר ב-1878. הוא היה מלך סרדיניה ופיימונטה. ב-1861 הכריזו אותו כמלך איטליה המאוחדת.
הוא היה הבן הבכור של קרלו אלברטו ומריה תרזה. בילדותו אהב פוליטיקה וצבא. בצבא לחם בקרבות חשובים, ביניהם פסטרנגו וסנטה לוצ'יה.
ב-1849 אביו ויתר על הכתר והוא עלה לשלטון. בשנים הראשונות השיג הסכם שביתת נשק עם האוסטרים. הוא גם דכא מרד שפרץ בעיר ג'נובה.
בשנת 1852 מינה את קמילו דה קאבור לראש הממשלה. דה קאבור עזר לאחד את איטליה, וויטוריו אמנואלה הפך לסמל התנועה.
ב-1842 נישא לאדלהייד מאוסטריה. נולדו להם שמונה ילדים. ב-1869 נישא בנישואים מורגנטיים, נישואים שבהם האישה לא מקבלת תארים רשמיים, לפילגשו, והיו להם שני ילדים.
ברומא הוקמה אנדרטה לזכרו בפיאצה ונציה. במילאנו נבנתה גלריה ויטוריו אמנואלה השני, מרכז קניות מפורסם.
תגובות גולשים