גשר (קיבוץ)

גֶּשֶׁר הוא קיבוץ המשתייך לתנועה הקיבוצית (תק"ם). הוא שוכן בעמק הירדן, כ־10 ק"מ דרומית לצומת צמח, סמוך לכביש 90. שמו לקוח מגשרי הירדן הקרובים, כמו "גשר הפגישה" וגשר הרכבת החיג'אזית.


גרעין הקיבוץ הראשון (קבוצת הבשקירים) התיישב ב־1921 במנחמיה לפי הסכם עם יק"א שקיבלה להם שטח לעיבוד. הם גידלו תבואה והחזיקו רפת (מקום לגידול פרות לחלב). ב־1923 עברו לחלקה ליד הכפר ג'שר אל מג'מע, ובהמשך גרו גם בתוך הכפר לצד כ־40 תושבים ערבים. עד אוגוסט 1924 התחלפה רוב החבורה, ובמקומה הגיעו חברים מקבוצת "אחדות" של הקיבוץ המאוחד.

המתיישבים גידלו תבואה וירקות. הם החזיקו רפת ולול (מקום לגידול עופות). חלק מהם עבדו במפעל החשמל בנהריים, שהקל על קיום הקבוצה. ב־1930 הוקצה תקציב לבניית נקודת קבע. בתחילת 1932 הגיעו כ־130 חברים. לקראת סוף שנות ה־30 עברו חלק לחוות אחרות, וב־1939 הגיעו גרעינים של הנוער העובד ועליית הנוער מגרמניה.

המקום המקורי של הקיבוץ היה ליד חאן ממלוכי עתיק (חאן הוא בית מנוחה לנוסעים). מהחאן בנו את חדר האוכל, שהוא המבנה היחיד ששרד מההתיישבות ההיא. אחרי מלחמת העצמאות הועבר הקיבוץ מעט מערבה, קרוב למקום הישן.

בין 27, 30 באפריל ו־15, 22 במאי 1948 הותקפו הקיבוץ ומצודת המשטרה על ידי כוחות הלגיון הירדני וכוחות עיראקים. המצור לא נשבר; המגנים עצרו את הניסיון לפרוץ מערבה. לאחר המלחמה הוחלט להעביר את הקיבוץ למיקומו הנוכחי, ליד "גבעת גמל" גבוהה וקרובה יותר.

במלחמת ההתשה (1967, 1970) הותקף הקיבוץ בירי מרגמות ובחדירות של מחבלים. לאחר הסכם השלום עם ירדן הוקם במקום המקורי אתר הנצחה בשם "חצר גשר הישנה", המתעד את תולדות הקיבוץ ומסביר גם על תחנת הכוח בנהריים, שנבנתה על ידי פנחס רוטנברג. האזור הוכרז לשימור על ידי המועצה לשימור אתרים.

בסמוך לגשר נמצא אתר ארכאולוגי עם ממצאים מהתקופה הנאוליתית ומהברונזה התיכונה. כקילומטר וחצי צפונית־מערבית לשיפולי רמת סירין נמצאת חורבת אדמות, שבה נמצאו שרידי בית כנסת מתקופת התלמוד.



תמונות כוללות את חדר האוכל שתכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד, את הדשא המרכזי ואת פסל לזכרו של אנצו סירני.

גשר הוא קיבוץ. קיבוץ זה שייך לתנועה הקיבוצית. הוא נמצא בעמק הירדן, דרומית לכנרת, ליד כביש 90. השם גשר לקוח מהגשרים על הירדן.


הקיבוץ התחיל ב־1921 בקבוצה שגידלה תבואה והחזיקה רפת (מקום לפרות). הם עברו לשטח ליד הכפר ג'שר אל מג'מע. אחר כך הגיעו חברים חדשים מקבוצת "אחדות".

המתיישבים עבדו בשדות, בגידול עופות וברפת. חלקם עבדו גם במפעל החשמל בנהריים. הם בנו את חדר האוכל מאבן החאן הישן (חאן הוא בית לנוסעים).

ב־1948 הקיבוץ נלחם בזמן המלחמה. אחרי המלחמה עברו מעט מערבה, למקום שבו הוא נמצא היום.

במלחמת ההתשה הקיבוץ הותקף שוב, אך נשאר קיים. אחרי שהיו יחסים של שלום עם ירדן, הקימו במקום המקורי אתר הנצחה בשם "חצר גשר הישנה". המקום שומר כדי להזכיר את ההיסטוריה.

ליד הקיבוץ יש אתר ארכאולוגי. שם נמצאו חפצים עתיקים מהנאוליתית ומהברונזה. קרוב־קרוב יש חורבה שבה מצאו שרידים של בית כנסת ישן.



בתמונות רואים את חדר האוכל הישן, את הדשא המרכזי ואת הפסל של אנצו סירני.