גת היא עיר מקראית שנחשבה לאחת מחמש הערים העיקריות של הפלשתים. כיום רבים מזהים אותה עם האתר הארכאולוגי תל צפית.
גת נזכרת במכתבי אל־עמארנה (מכתבים דיפלומטיים עתיקים) בשם gimtu. בתנ"ך מופיעה גת בספר יהושע כאחת הערים הפלישתיות החשובות, ובמקומות נוספים כעיר שבה נותרו "ענקים" על פי המסורת.
בסיפורי שמואל גת קשורה למאבקים עם הפלשתים. שם מופיע גם הקשר לדוד, אשר שהה אצל אכיש מלך גת בתקופת בריחתו משאול. בדברי הימים נרשם שדוד כבש את גת, אך בספר שמואל מופיעה גרסה שונה, שבה מוזכר כי לקח רק "מתג האמה".
בנביא עמוס לא מופיעה גת בין ערי הפלשתים הנזכרות, דבר שמרמז שייתכן והיא כבר חרבה אז. גם כתובות אשוריות של סרגון השני כוללות את שמה ברשימות ערים שנכבשו.
הממצאים הארכאולוגיים בתל צפית מצביעים שגת עלתה ותפסה תפקיד מרכזי במקום עקרון כעיר פלישתית חשובה, אך היא חרבה בסוף אותה תקופה ולא שבה לגדולתה. לאחר חורבנה נדמה שגלגלה שונה והיא סופחה כנראה לאשדוד. כתובות אשוריות מחזקות את התמונה של מעורבות אימפרייתית באזור.
הצעה בולטת לזיהוי גת היא זו של הכומר ג'וזאיה ז'ל פורטר משנת 1857, שהציע לזהותה עם תל צָפִית. הצעה זו אומצה על ידי ארכאולוגים רבים ונחשבת למקובלת. החלופות כללו הצעות אחרות, כמו תל עירני, אך חפירות בתל עירני (1956, 1962) העלו מעט ממצאים מהתקופה הפלישתית. בעקבות ממצאים אלה והדיונים במחקר, הזיהוי בתל צפית נותר ההשערה המקובלת אף שהוודאות אינה מוחלטת.
גת היא עיר עתיקה שהוזכרה בתנ"ך ובמכתבים ישנים. כיום רוב החוקרים חושבים שזוהי תגלית תל צפית.
גות מופיעה במכתבי אל־עמארנה (מכתבים ישנים) ובספרי התנ"ך. בסיפורי שמואל רואים כי דוד שהה אצל אכיש, מלך גת, כאשר ברח משאול. בחלק מהספרים כתוב שדוד כבש את העיר; בחלק אחר כתוב שהוא לקח רק חפץ קטן.
עמוס לא מזכיר את גת בין ערי הפלשתים, ולכן נראה שעתה הייתה חרבה.
בחפירות בתל צפית מצאו שרידים שמרמזים שגת הייתה שם. העיר היתה חשובה, אבל אחר כך נהרסה ולא חזרה להיות גדולה. ייתכן שאחרי חורבן היא הצטרפה לאשדוד.
בשנת 1857 הציעו לזהות את גת עם תל צפית. רעיון זה אומץ על ידי חוקרים רבים. היו גם הצעות אחרות, אבל חפירות הראו פחות עדויות באתרים אחרים, ולכן תושבי המחקר מעדיפים היום את תל צפית.
תגובות גולשים