אללהאבאד, הראג' הבריטי
ג'ווהרלל נהרו (1889, 1964) היה המנהיג הראשון של הודו העצמאית. הוא היה ראש ממשלה במשך שנים רבות.
נהרו נולד במשפחה בַּרְהמנית ממוצא קשמירי. למד באנגליה וחזר להודו. נישא לקמלה. בתו אינדירה הפכה גם היא לראש ממשלה.
הוא הצטרף למפלגת הקונגרס ונלחם בשביל עצמאות הודו מהבריטים. הוא נכלא כמה פעמים על פעילותו.
ב-1929 הכריז הקונגרס שהוא רוצה עצמאות מלאה. נהרו פעל לצד מהאטמה גנדי, שהאמין באי-אלימות (לא לפגוע באחרים).
במלחמה הייתה מחלוקת אם לתמוך בבריטניה. נהרו נכלא שוב אחרי קריאת ה"צאו מהודו".
לאחר המלחמה הודו קיבלה עצמאות ב-1947. תת-היבשת חולקה לשתי מדינות: הודו ופקיסטן.
האספה שכתבה את החוקה השלימה אותה ב-1950. ב-1948 נרצח מהאטמה גנדי. זה היה קשה לנהרו ולעם.
היה קרב על חבל קשמיר. בסופו של דבר האזור חולק בין שתי המדינות.
נהרו קידם חילוניות (שלטון שאינו שייך לדת אחת). הוא נלחם באפליה של הקאסטות (מעמדות חברתיים). הוא חיזק חינוך ובריאות.
הוא קידם "כלכלה מעורבת" (ממשלה ומסחר פרטי עובדים יחד). השיק תוכניות חמש-שנתיות לבניית תעשייה ותשתיות.
נהרו יזם מדיניות אי-הזדהות. זה אומר שלא נכנסים לצדדים במלחמה הקרה. הוא היה בין מייסדי תנועת המדינות הבלתי-מזדהות.
בשנות ה-60 היו עימותים עם סין בגבול. ב-1962 פרצה מלחמה שבה הודו ספגה הפסד. זה דרבן אותה לחזק את צבאה.
לפי הבריאות שלו הוא נחלש אחרי המלחמה וסבל משבץ. הוא נפטר ב-1964. הלווייתו הייתה מרשימה.
הודו הצביעה נגד חלוקת ארץ ישראל ב-1947. ב-1950 הודו הכירה רשמית בישראל, אך לא פתחה אז יחסים מלאים.
נהרו כתב ספרים בזמן מאסרו. אחד מהם נקרא "גילויה של הודו".
נהרו בנה מוסדות חינוך ותעשייה. רבים זוכרים אותו כמנהיג שאיפה למודרניזציה ולחינוך.
ג'ווהרלל נהרו (1889, 1964) היה המנהיג הראשון של הודו העצמאית. הוא היה ראש ממשלה במשך שנים רבות.
נהרו נולד במשפחה בַּרְהמנית ממוצא קשמירי. למד באנגליה וחזר להודו. נישא לקמלה. בתו אינדירה הפכה גם היא לראש ממשלה.
הוא הצטרף למפלגת הקונגרס ונלחם בשביל עצמאות הודו מהבריטים. הוא נכלא כמה פעמים על פעילותו.
ב-1929 הכריז הקונגרס שהוא רוצה עצמאות מלאה. נהרו פעל לצד מהאטמה גנדי, שהאמין באי-אלימות (לא לפגוע באחרים).
במלחמה הייתה מחלוקת אם לתמוך בבריטניה. נהרו נכלא שוב אחרי קריאת ה"צאו מהודו".
לאחר המלחמה הודו קיבלה עצמאות ב-1947. תת-היבשת חולקה לשתי מדינות: הודו ופקיסטן.
האספה שכתבה את החוקה השלימה אותה ב-1950. ב-1948 נרצח מהאטמה גנדי. זה היה קשה לנהרו ולעם.
היה קרב על חבל קשמיר. בסופו של דבר האזור חולק בין שתי המדינות.
נהרו קידם חילוניות (שלטון שאינו שייך לדת אחת). הוא נלחם באפליה של הקאסטות (מעמדות חברתיים). הוא חיזק חינוך ובריאות.
הוא קידם "כלכלה מעורבת" (ממשלה ומסחר פרטי עובדים יחד). השיק תוכניות חמש-שנתיות לבניית תעשייה ותשתיות.
נהרו יזם מדיניות אי-הזדהות. זה אומר שלא נכנסים לצדדים במלחמה הקרה. הוא היה בין מייסדי תנועת המדינות הבלתי-מזדהות.
בשנות ה-60 היו עימותים עם סין בגבול. ב-1962 פרצה מלחמה שבה הודו ספגה הפסד. זה דרבן אותה לחזק את צבאה.
לפי הבריאות שלו הוא נחלש אחרי המלחמה וסבל משבץ. הוא נפטר ב-1964. הלווייתו הייתה מרשימה.
הודו הצביעה נגד חלוקת ארץ ישראל ב-1947. ב-1950 הודו הכירה רשמית בישראל, אך לא פתחה אז יחסים מלאים.
נהרו כתב ספרים בזמן מאסרו. אחד מהם נקרא "גילויה של הודו".
נהרו בנה מוסדות חינוך ותעשייה. רבים זוכרים אותו כמנהיג שאיפה למודרניזציה ולחינוך.