ג'וליוס אקסלרוד

ג'וליוס אקסלרוד נולד ב-1912 בלואר איסט סייד שבניו יורק. הוריו היו מהגרים יהודים מגליציה. למד תחילה באוניברסיטת ניו יורק, ואז המשיך במכללת העיר ניו יורק החינמית. עבד בערבים ולמד ברכבת התחתית, מה שלימד אותו להתרכז גם בסביבה רועשית. אחרי התואר הראשון נדחה ממספר בתי ספר לרפואה ועבד כטכנאי וככימאי במחלקת התברואה של העיר. בתאונת מעבדה איבד את עינו השמאלית וחבש רטייה מאז. סיים תואר שני ב-1942.
ב-1955 קיבל דוקטור למדעים מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, וב-1965 דוקטור לרפואה מאוניברסיטת שיקגו. משנת 1955 ניהל את המחלקה לפרמקולוגיה במכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH) בבת'סדה.

ב-1970 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על מחקריו על קטכולאמינים (קבוצה של מוליכים עצביים, כלומר כימיקלים שמעבירים מסרים במוח). ב-1971 קיבל פרס נוסף על תרומותיו לנוירופיזיולוגיה ונוירופרמקולוגיה. ב-1984 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב.

במחקריו המוקדמים בבית חולים גולווטר הוא ועמיתו ברודי גילו למה חלק ממשככי הכאבים גרמו למחלה בשם מטהמוגלובינמיה. הם מצאו שהמרכיב אצטניליד היה האחראי, והמליצו להשתמש ברכיב הנקי יותר אצטמינופן, הידוע כפרצטמול.

באמצע המאה ה-20 עבד אקסלרוד ב-NIH וחקר חומרים כמו קפאין, קודאין, מורפין ואפדרין. בשנת 1957 הראה שחומר הנקרא מונואמין אוקסידאז קשור לפירוק מוליכים עצביים. הוא הראה שמוליכים עצביים מסוג קטכולאמינים (כמו אפינפרין, שאותו קוראים גם אדרנלין, ונוראפינפרין) לא מפסיקים להשפיע מיד אחרי השחרור. במקום זאת המוליכים האלה נקלטים חזרה בתום הפעולה וממוחזרים לשימוש חוזר. המנגנון הזה נקרא קליטה מחדש, והוא יסד רעיונות לטיפולים נוגדי דיכאון. ב-1958 אפיין גם את האנזים Catechol-O-methyltransferase.
על ההבהרה של השחרור, הקליטה והאחסון של אפינפרין ונוראפינפרין הוענק לו פרס נובל ב-1970.

בעבודותיו המאוחרות חקר את הקשר בין הורמון המלטונין (מלטונין הוא הורמון שמושפע מאור וקשור לשעון הביולוגי) לחומצת האמינו טריפטופן ולסרוטונין, מוליך עצבי אחר. הוא הראה שמלטונין מיוצר מהטריפטופן וששיעור ייצורו משתנה לפי השעון הביולוגי שבמוח, הנשלט בהיפותלמוס. למלטונין יש השפעות שונות על מערכת העצבים.
אקסלרוד המשיך לעבוד ב-NIH עד מותו ב-2004.

לאחר קבלת הנובל ניצל אקסלרוד את הפרסום כדי לדון בנושאים חברתיים ומדעיים. ב-1973 הוא ארגן חתימה נגד הקמת סוכנות להתמקדות רק בסרטן, בטענה שזה יזניח מחקרים אחרים. הוא חתם גם על עצומות בנושאים שונים, כולל מתנגדים למעצר מדענים בברית המועצות ולעונשים משפטיים מסוימים, וכן על עצומה נגד מדיניות אונסק"ו כלפי ישראל.

ג'וליוס אקסלרוד נולד ב-1912 בניו יורק. הוריו באו מגליציה. הוא למד ועבד קשה. בתאונת מעבדה איבד את עינו השמאלית.
הוא המשיך ללמוד וקיבל תארים גבוהים. עבד במכון בריאות חשוב עד מותו ב-2004.

ב-1970 קיבל את פרס נובל, פרס גדול במדע.

אקסלרוד גילה שחומר מסוים במשככי כאבים גרם למחלה. הוא המליץ להשתמש בחומר אחר, אצטמינופן, שהוא פחות מסוכן.

הוא חקר כימיקלים במוח שנקראים קטכולאמינים. קטכולאמינים הם חומרים שמעבירים מסר בין תאי מוח. גילה איך הם משוחררים ונלקחים חזרה לתא. הממצא עזר לפיתוח תרופות למחלות רוח ולדיכאון.

אקסלרוד וחבריו גילו שמלטונין (הורמון שמשפיע על השינה) מיוצר מחומצת אמינו בשם טריפטופן. הם הראו שהשחרור שלו משתנה לפי השעון הביולוגי במוח.

לאחר שזכה בפרס נובל דיבר על נושאים חברתיים. הוא ארגן חתימות ומחאות עבור מחקרים מדעיים וצדק.