מערכת העצבים הסימפתטית

מערכת העצבים הסימפתטית היא תת‑מערכת של מערכת העצבים האוטונומית (החלק ששולח פקודות לגוף בלי מחשבה מודעת). היא מפעילה תגובות מיידיות במצבי לחץ, חירום או סכנה ומכינה את הגוף ל'לחימה או בריחה'.

היא שולחת סיבי עצב מהמערכת המרכזית דרך שרשרת של גנגליונים (צברי תאי עצב) לאורך החזה והמותניים של החוט השדרה. העצבים מגיעים לאיברים כמו הלב, הריאות, כלי הדם, בלוטות הזיעה ולעתים למערכת העיכול ואברי המין.

במצבי סכנה המערכת מעלה את קצב הלב, מעבירה יותר דם לשרירים ומגבירה את לחץ הדם. היא פועלת במהירות ומתמקדת ביכולת הישרדות מיידית, בלי להתחשב בהשלכות ארוכות טווח.

הפקודות העיקריות מועברות על ידי נוירוטרנסמיטר הנוראפינפרין (חומר כימי שמעביר אותות בין תאי עצב). החומר הקרוב לו מבחינה כימית הוא האפינפרין, או אדרנלין, המיוצר בבלוטת יותרת הכליה. המערכת קשורה גם לבלוטת האצטרובל.

דוגמאות ברורות: אישונים מתרחבים, קצב הלב ולחץ הדם עולים ושערות הגוף סומרות, כולם תגובות סימפתטיות מהירות.

מערכת העצבים הסימפתטית מכינה את הגוף לפעולה כשיש סכנה. היא עובדת בלי לחשוב על זה.

יש לה עצבים שיצאים מהגב ליד החזה והמותניים. הם עוברים דרך גנגליונים. גנגליונים הם מרכזים קטנים של תאי עצב.

העצבים מגיעים אל הלב, הריאות, כלי הדם ואל בלוטות הזיעה. כשהיא פעילה, הלב פועל מהר יותר והדם זורם חזק יותר לשרירים. האישונים מתרחבים ושערות הגוף יכולות לסומר.

המסרים עוברים בחומרים כימיים כמו נוראפינפרין. יש גם קשר לאדרנלין, הורמון שמופרש בעת מתח.

כל אלה עוזרים לגוף להגיב מהר במצבים חשובים.