ג'ון לנון

ג'ון וינסטון אונו לנון (1940, 1980) היה זמר-יוצר, מלחין וסופר אנגלי. יחד עם פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר הקים את הלהקה הביטלס, ששינתה את פניה של המוזיקה העממית והרוק. לנון נחשב לאחד היוצרים המשפיעים ביותר בעולם המוזיקה וגם לפעיל שלום בולט, שקידם מסרים של שלום ואחווה. ב-8 בדצמבר 1980 נרצח בפתח ביתו על ידי מארק דייוויד צ'פמן.

נולד בליברפול ב-1940. משפחתו התפוררה בזמן מלחמת העולם השנייה, והוא גדל אצל דודתו מימי. מימי הייתה זו שחינכה והציגה לו את הרוק אנד רול. בתיכון הקים את להקת החוצבים (The Quarrymen). שם פגש את פול מקרטני, ובהמשך הצטרף גם ג'ורג' האריסון. הלהקה עברה גלגולים עד שהפכה לביטלס.

בשנת 1962 החתימה הלהקה חוזה הקלטות עם EMI. הביטלס זכו להצלחה מסחרית ענקית בבשורת ה"ביטלמניה" בבריטניה ובעולם, כולל הופעה בארצות-הברית שהציתה את "הפלישה הבריטית". לנון כתב ושר שירים שהיו פשוטים בתחילת הדרך, אך בהמשך עבר לכתיבה אישית ורצינית יותר. משנת 1965 השירים שלו נעשו מורכבים יותר, עם חשיפה רגשית ותכנים אישיים.

לנון והלהקה חדלו להופיע בסוף 1966, כדי להתרכז בעבודה סטודיו. בתקופה זו הם ניסו צלילים חדשים, ניסו סמים פסיכדליים (לדוגמה LSD, חומר שמשנה תחושות ותפיסה) והשפיעו על אלבומים פורצי דרך כמו "Revolver" ו-"Sgt. Pepper's". את תקופת ההתרחקות מהלהקות ואחריה ליוותה גם התקרבות אישית ליוקו אונו.

המרחק בין חברי הלהקה גבר אחרי מות אמרגן הלהקה בריאן אפשטיין ב-1967. מעט לאחר מכן נוצרו מתחים אישיים ומוזיקליים שהובילו לפירוק הלהקה. לנון החל לכוון את חייו לכיוון אישי ופוליטי, ונישואיו ליוקו אונו חיזקו את מחויבותו לפעילות שלום.

לאחר פירוק הביטלס המשיך לנון לקריירת סולו בולטת. הוא הוציא סינגלים פוליטיים כמו "Give Peace a Chance" ואנרגטיים כמו "Instant Karma". בשנת 1970 הופיע האלבום האישי והחשוף "John Lennon/Plastic Ono Band"; אחריו בא "Imagine", שכלל את שיר הנושא המפורסם "Imagine". בשנות ה־70 חווה עליות ומורדות יצירתיות, פרקי היעדרות מוסיקלית והתרכזות בגידול בנו שון. ב-1980 חזר לפעילות עם האלבום "Double Fantasy".

ב-8 בדצמבר 1980 נורה ונרצח לנון מחוץ לבניין הדקוטה שבניו יורק. מותו היכה את העולם ויצר גל של אבל ותזכורות ליצירתו. לאחר מותו הוקמו אתרי זיכרון, ביניהם "שדות התות" בסנטרל פארק.

לנון התאפיין ביצירה פורייה, בשירים אישיים ובהומור חריף. הוא השתמש בסמים בשנים מוקדמות והשפעות אלה ניכרו בעבודתו. למד מדיטציה עם המהרישי והשתתף בטיפולים פסיכולוגיים (Primal Therapy, טיפול שמנסה לשחרר כאבים מתקופת הילדות).

כאמור, לצד היותו אמן, לנון היה גם אקטיביסט: הוא ערך יחד עם יוקו אונו שביתות מיטה (Bed-ins, שביתה במיטה כמחאה לשלום) והקליט את "Give Peace a Chance", שהפך להמנון תנועת השלום. בשנות ה־70 התעמת עם רשויות אמריקאיות שניסו לגרשו; לבסוף קיבל מעמד קבע בארצות-הברית.

נישא תחילה לסינתיה פאוול, ולזוג נולד הבן ג'וליאן. לאחר מכן התגרש ונישא ליוקו אונו; להם נולד הבן שון. יחסיו עם סינתיה וג'וליאן היו מורכבים ומעורבים באירועים רגשיים וקשים. יוקו אורגנה סביבו פעילות אמנותית ופוליטית והשפעתה על חייו הייתה גדולה.

לנון מוזכר כאחד המוזיקאים המשפיעים של המאה ה־20. שיריו הפכו לקלאסיקות, ופעילותו למען שלום הותירה חותם תרבותי. הוקמו ליבות זיכרון, שירים לזכרו, ונמל התעופה של ליברפול נקרא על שמו.

ג'ון לנון (1940, 1980) היה מוזיקאי מפורסם. הוא היה אחד מחברי הלהקה הביטלס (להקה = קבוצה של מוזיקאים). הביטלס הפכו ללהקה מפורסמת מאוד בעולם.

ג'ון נולד בעיר ליברפול באנגליה. בילדותו גדל אצל דודתו. בתיכון הקים להקת חוצבים ופגש שם את פול מקרטני. יחד הם ובסוף גם ג'ורג' ורינגו הקימו את הביטלס.

הביטלס כתבו שירים רבים ואהובים. אחר כך ג'ון עבד לבד והוציא שירים כמו "Imagine". שיר זה מבקש דמיון של עולם רגוע יותר.

ג'ון ואשתו, יוקו אונו (אמנית), עשו מפורסמות פעולות שלום. הם ערכו "שביתת מיטה" (שזה לשכב במיטה כמחאה). הם גם הקליטו את השיר "Give Peace a Chance". פעולות אלה קראו להפסקת מלחמות.

בשלב מסוים ג'ון ניסה סמים. סם LSD (חומר שמשנה תחושות) השפיע על המוזיקה שלו. הוא גם למד מדיטציה (שיטה של רגיעה ומחשבה שקטה).

ג'ון היה נשוי לסינתיה והיה להם בן בשם ג'וליאן. אחר כך התחתן עם יוקו, והם הולידו את שון. ב-8 בדצמבר 1980 הרגו אותו מחוץ לבניין שבו גר. (רצח = הרג בכוונה.) המון אנשים הובכו ועשו זיכרונות במקום שנקרא "שדות התות" בסנטרל פארק.

שיריו נשמעים עד היום. טיפוסי משקפיו העגולים נקראים על שמו. יש גם אתר זיכרון ופעילויות שממשיכות לזכור אותו.