ג'וני שב משדה הקרב

ג'וני שב משדה הקרב, מאת דלטון טרמבו, הוא רומן אנטי-מלחמתי. נכתב ב-1938 ופורסם בשנה שאחריה. הספר הפך לרב-מכר בינלאומי.

הסיפור עוקב אחרי ג'ו בונהאם, חייל רגלים אמריקאי במלחמת העולם הראשונה שנפצע ביום האחרון של המלחמה. הפציעה גרמה לאובדן שתי הידיים ושתי הרגליים, ולפגיעה בראש שהשאירה אותו עיוור, חירש ואילם.

ג'וני מתעורר בבית חולים ומגלה לאט את חומרת מצבו. החלק מחליף בין זכרונותיו לפני המלחמה לבין מצבו הנוכחי. הזכרונות מלאים געגועים וסרקזם, ויש בהם ביקורת נוקבת על המלחמה. בסוף החלק ג'וני מגיע למסקנה שמחשבותיו אינן יכולות לצאת החוצה, ולכן מבחינתו אין הבדל בין חי למת.

בחלק השני ג'וני מחליט לנסות "לחזור לחיים". הוא מנסה לעקוב אחרי הזמן, להבחין בין יום ללילה ולספור את החלפות הסדינים. לבסוף הוא מצליח לחזות זריחה. כדי ליצור קשר עם העולם החיצון הוא משתמש בהטשות גופו על המיטה כדי לשלוח מסרים בקוד מורס (שיטה של רמקוד באמצעות נקודות וקווים).

הספר קיבל שבחים וזכה ב-1940 ב-american booksellers award. הוא הושמע כחלק מהביקורת על מלחמת העולם הראשונה ועל מדיניות הפיוס לפני מלחמת העולם השנייה. לאחר תחילת מבצע ברברוסה הפסיק טרמבו להפיץ את הספר כדי לא לעודד סרבנות. בשנת 2002 הוצגה מחלוקת בישראל כאשר קצין חינוך בצה"ל החליט להסיר הצגה מקורס צוערים בעקבות תגובות קשות.

ג'וני שב משדה הקרב הוא ספר מאת דלטון טרמבו. הספר נגד מלחמות. נכתב ב-1938 ופורסם שנה אחר כך.

הגיבור הוא ג'ו בונהאם. הוא חייל שנפצע קשה. הוא איבד את שתי הידיים ואת שתי הרגליים. הוא גם לא יכול לראות, לשמוע או לדבר.

ג'וני מתעורר בבית חולים. הוא נזכר בחייו לפני המלחמה. הוא מרגיש שהמחשבות שלו לא מגיעות אל אף אחד.

לאחר מכן ג'וני מנסה למדוד זמן ולעקוב אחרי הימים. הוא לומד להשתמש בהטחות על המיטה כדי לשלוח הודעות בקוד מורס. ככה הוא מנסה לתקשר עם אנשים בחוץ.

הספר היה ידוע וזכה בפרס ב-1940. לפני מלחמת העולם השנייה הוא השפיע על אנשים שעמדו נגד כניסה למלחמה. המא作ד (המחבר) הפסיק להפיץ אותו בזמן מלחמה, כדי שלא יעודד אנשים להימנע מלחימה. בשנת 2002 הייתה מחלוקת בצה"ל על הצגה שקשורה לספר.