ג'נט בייקר (נולדה ב-21 באוגוסט 1933) היא זמרת מצו-סופרן (מצו-סופרן = קול נשי בטווח בינוני־נמוך) מאנגליה. היא מזוהה במיוחד עם אופרות מתקופת הבארוק ואופרה איטלקית מוקדמת, וכן עם יצירותיו של בנג'מין בריטן. הקריירה שלה נמשכה משנות ה־50 עד שנות ה־80 של המאה ה־20. היוותה דמות בולטת בזירה הבינלאומית בזכות כוח דרמטי וקול מרוכז, שהתבטא היטב בתפקידה המפורסם כדידו ב"הטרויאנים" של ברליוז. בנוסף לאופרה, הצטיינה גם בקונצרטים והייתה מוערכת בפרשנויות למאהלר ואלגר.
נולדה בהאטפילד, סאות' יורקשייר. ב־1956 הופיעה לראשונה על במה עם מועדון האופרה של אוניברסיטת אוקספורד בתפקיד מיס רוזה ב"הסוד". באותה שנה הופיעה גם בפסטיבל גליינדבורן. ב־1959 שרה את אדוויגה ב"רודלינדה" של הנדל. תפקידים נוספים של הנדל שביצעה היו "אריודנטה" (1964) ו"אורלנדו" (1966).
עם להקת האופרה האנגלית הופיעה בפסטיבל אלדבורו ובגליינדבורן, שם שרה בין היתר את דידו (1966), דיאנה/יופיטר ב"לה קאליסטו" של קאוואלי ופנלופ ב"שיבת אוליסס למולדת" של מונטוורדי. באופרות סקוטיות ובקובנט גארדן שרה תפקידים חשובים נוספים, כולל הרמיה (הופעת הבכורה בקובנט גארדן ב־1966), ויטליה ואידאמנטה של מוצרט, קרסידה של וולטון ואלצ'סטה של גלוק (1981). עם האופרה האנגלית הלאומית ביצעה בין השאר את פופיאה ואת מרי סטיוארט של דוניצטי.
כזמרת קונצרטים והרצאות סולו, הקליטה קטעים מובילים כמו המלאך ב"חלומו של גרונטיוס" של אלגר (בניצוח סר ג'ון ברבירולי בדצמבר 1964, ובהקלטה נוספת עם סר סיימון ראטל), והקלטת "תמונות ים" של אלגר. היא גם ביצעה והקלטה את הבכורה של אורטוריית חג המולד "הודיה" של ראלף ווהן ויליאמס ב־1965. ביצועיה לרפסודיה לאלט וללידר של יוהנס ברהמס זכו לשבחים.
ב־1982 פרשה מהאופרה לאחר ששרה בין היתר את מרי סטיוארט ואת אורפיאוס של גלוק בגליינדבורן. באותה שנה הוציאה ספר זכרונות בשם "סיבוב שלם". היא נבחרה לנשיאת אוניברסיטת יורק ב־1991 וכיהנה בתפקיד עד 2004, אז הוחלפה על ידי גרג דייק.
ג'נט בייקר קיבלה את תואר ה־דיים ב־1976 והועמדה למסדר כבוד ב־1993.
ג'נט בייקר נולדה ב-21 באוגוסט 1933. היא זמרת מצו-סופרן (קול נשים בטון בינוני). היא שרה אופרה במשך הרבה שנים, משנות ה־50 עד ה־80.
בייקר התחילה להופיע על במה ב-1956 עם מועדון האופרה של אוניברסיטת אוקספורד. באותה שנה הופיעה גם בפסטיבל גליינדבורן. היא שרה תפקידים מפורסמים, ובמיוחד את דידו ב"הטרויאנים" של ברליוז. דידו היא גיבורה אופראית ידועה.
היא הופיעה בתיאטראות חשובים, כמו קובנט גארדן וגליינדבורן. גם הקליטה מוזיקה לקונצרטים, למשל קטעים של המלחין אלגר.
ב־1982 פרשה מאופרה. באותה שנה כתבה ספר זכרונות שנקרא "סיבוב שלם". ב־1991 נבחרה לנשיאת אוניברסיטת יורק. היא קיבלה את התואר דיים ב־1976.
