דברי ימי נרניה

''דברי ימי נרניה'' היא סדרת שבעה ספרים מאת ק.ס. לואיס. זו ספרות פנטזיה (ז'אנר שבו יש קסם ודמויות שלא קיימות במציאות). הספרים משלבים גם מוטיבים מתוך אגדות עם, כמו חיות מדברות, גמדים, ענקים ויצורים מיתולוגיים.

הספר הראשון שנכתב הוא ''האריה, המכשפה וארון הבגדים''. הוא מתאר ארבעה אחים שנותרו אצל פרופסור בכפר בזמן הפצצות לונדון במלחמת העולם השנייה. הם מוצאים ארון ובו נפתח שער לעולם נרניה. שם שולטת המכשפה הלבנה, שמביאה חורף נצחי. בסופו של דבר האריה אסלן מסייע לילדים, נותן את עצמו כקורבן וניצב כשדמות מרכזית ומשיחית בסיפור.

הספרים הבאים עוקבים אחרי אותם ילדים ועוד דמויות בנרניה. ''אחיינו של הקוסם'' מספר איך נרניה נוצרה, והוא כרונולוגית קדם לכולם אף שנכתב אחר כך. ''הסוס ונערו'' מתקיים במקביל לעלילת ''האריה, המכשפה וארון הבגדים''. בסוף הסדרה מספר ''הקרב האחרון'' על סופה של נרניה.

כל הספרים יצאו בעברית, וחלקם במהדורות מחודשות לקראת סרטי הקולנוע. מבין הספרים הבולטים: ''אחיינו של הקוסם'', ''האריה, המכשפה וארון הבגדים'', ''הנסיך כספיאן'' ו''הקרב האחרון''.


לואיס היה נוצרי אדוק, ורעיונות נוצריים ניכרים בסדרה. אסלן מזכיר דמות משיחית בכך שהוא מוכן להקריב את עצמו ולשוב לחיים. המושג כפרה (השתלשלות שבה פושע מקבל מחילה) והרעיון של מחילה חוזרים הרבה בספרים. יחד עם זאת, לואיס הכחיש שהוא כתב אלגוריה חדה (אלגוריה הוא סיפור שבו כל פרט מייצג רעיון אחר). הוא אמר שהוא שאב השראה מרעיונות נוצריים, אך רצה סיפורים בדיוניים.

הסדרה זכתה לשבח וגם לביקורת. יש שחושבים שהמסר הדתי מועבר בצורה נחרצת מדי. אחרים טוענים שיש בספרים סטריאוטיפים בעד כלפי דמויות מסוימות, וטענות על יחס שלילי כלפי נשים. מבקר בולט שקרא להתנגד לספרים הוא פיליפ פולמן. מצד שני, חלק מהנוצרים דווקא מתחו ביקורת וטענו שהמוטיבים הטרום-נוצריים, כמו אלי-נהר ודריאדות, מעודדים כישוף לפי טענתם.

הסדרה עובדה לטלוויזיה ולסרטים בשנים שונות, והעלאת הסרט של ''האריה, המכשפה וארון הבגדים'' חידשה עניין בספרים.

''דברי ימי נרניה'' הם שבעה ספרים מאת ק.ס. לואיס. אלה ספרי פנטזיה. פנטזיה = סיפורים עם קסם וחיות מדברות.

ארבעה ילדים מגיעים לבית כפרי בזמן מלחמה. הם נכנסים ארון ביגוד ומוצאים עולם בשם נרניה. שם יש מכשפה שרוצה לשלוט. האריה אסלן עוזר לילדים. הוא מקריב את עצמו וחוזר, וזה משנה את נרניה.

יש עוד ספרים שממשיכים את הסיפורים. אחד מהם, ''אחיינו של הקוסם'', מספר איך נרניה נולדה. הספר האחרון, ''הקרב האחרון'', מספר על סופה של נרניה.

המחבר היה נוצרי. הוא השתמש ברעיונות כמו תשובה ומחילה. תשובה ומחילה = לקבל סליחה ולנסות להשתפר. לואיס אמר שהספרים שואבים השראה מדת, אבל הם לא אמורים להיות שיעור דתי.

חלק מהאנשים אוהבים את הסיפורים. אחרים מבקרים אותם. יש שאמרו שהספרים מציגים דמויות בצורה בעייתית. גם כמה נוצרים חששו מהקסמים והמוטיבים הישנים.

הספרים יצאו גם בעברית. הם גם הוסרטו והוצגו בטלוויזיה.