דגל אינדונזיה מורכב משני פסים אופקיים שווים: אדום למעלה ולבן למטה. בשפה האינדונזית קוראים לו "סנג סקה" (Sang Saka, הדו‑צבע השגב) ו"מרה פוטי" (Merah Putih, אדום‑לבן).
צבעי הדגל מקורם בצבעי אימפריית מג'פהית מהמאה ה-14. אימפריה זו הייתה מדינה גדולה באזור שמייצרת את המסורת הצבעונית. מהמאה ה-18 צבעים אלה החלו לשמש כסמל ללאומיות ולרצון לשחרור מהשלטון ההולנדי (קולוניאליזם, שליטת מדינה זרה על ארץ אחרת).
בתחילת המאה ה-20 השתמשו סטודנטים ולאומנים בדגל הזה בזמן שהיה שלטון הולנדי. ב-17 באוגוסט 1945 הניפו מובילי התנועה את הדגל במהלך המאבק לעצמאות. עצמאות ממשית הושגה ב-1949.
הצבעים זוכים לפירושים מסורתיים: האדום מסמל אומץ וצדק, והלבן מסמל זכויות לאומיות. הדגל דומה לדגל נסיכות מונקו, אך שונה בפרופורציות, ומזכיר גם את דגל פולין, שבו הסדר של האדום והלבן הפוך.
הדגל של אינדונזיה יש לו שני פסים. הפס העליון אדום. הפס התחתון לבן.
שמו באינדונזית הוא "סנג סקה" ו"מרה פוטי". הצבעים האלה הגיעו מאימפריה גדולה במאה ה-14.
לפני שהייתה אינדונזיה עצמאית, סטודנטים ולאומנים השתמשו בדגל הזה. בתאריך 17 באוגוסט 1945 הרימו את הדגל במסיבה של דרישה לעצמאות. האומה קיבלה עצמאות מלאה ב-1949.
האדום מסמל אומץ וצדק. הלבן מסמל זכויות של העם. הדגל דומה לדגל של מונקו, אבל לאותו המראה יש הבדלים בצורות ובמידות.
תגובות גולשים