דגל לבנון הוא דגלה הלאומי. הוא אומץ רשמית ב-7 בדצמבר 1943. העיצוב הנוכחי צויר לראשונה בביתו של חבר הפרלמנט סאיב סלאם על ידי כמה אנשי פרלמנט.
במאות ה-17 וה-18 השתמשו המרונים בדגל לבן עם ארז במרכז. במלחמת העולם הראשונה פעל הלגיון המרוני לצד צרפת, והשתמש בדגל לבן עם סאלטייר אדום (צורת צלב אלכסוני) וארז שחור. אחרי המלחמה הניפו המרונים את הדגל בהר הלבנון.
ב-1920, במסגרת המנדט הצרפתי, הופיע דגל צרפת עם תוספת ארז במרכז. את אחד העיצובים הציע נאום מוקרזל. אחרי העצמאות הוסכם במסגרת האמנה הלאומית על דגל לבנון. ב-12 באוקטובר 1943 בישיבת פרלמנט קצרה, תחת מצור צבאי, הוחלט לשנות את הדגל. הפרלמנט קיבל את הדגל רשמית ב-7 בדצמבר 1943.
בעשורים שאחר כך נחלקה הדעת סביב הארז. חלק מהמוסלמים ראו בו סמל מרוני והמעיטו בהנפתו. בתחילת המאה ה-21 רוב הקהילות קיבלו את הדגל.
הדגל כולל שני פסים אדומים עליון ותחתון, ופס לבן רחב במרכז. הפס הלבן הוא כפול רוחב כל פס אדום. במרכז עומד ארז ירוק (עץ) שנוגע בשני הפסים האדומים. רוחב הארז הוא שליש מרוחב הדגל.
האדום מסמל הקרבה. הלבן מסמל טוהר. הארז מסמל שמחה ושגשוג, והוא סמל עתיק של לבנון מאז ימי התנ"ך.
דגל המנדט הצרפתי עם ארז; דגל הלגיון המרוני במלחמת העולם הראשונה.
דגל לבנון אומץ ב-7 בדצמבר 1943. הוא צויר בביתו של חבר פרלמנט בשם סאיב סלאם.
לפני הרבה שנים המרונים השתמשו בדגל לבן עם ארז במרכז. בזמן מלחמת העולם הראשונה היו דגלים אחרים עם ארז. אחרי תקופת המנדט הצרפתי שמו בארז גם על דגלי המדינה.
כשלבנון קיבלה עצמאות שינו את הדגל. ישיבה קצרה של הפרלמנט החליטה על זה בזמן מצור. אחרי זה כולם קיבלו את הדגל.
הדגל מחולק לשלושה פסים: אדום עליון, לבן רחב באמצע, ואדום תחתון. הפס הלבן גדול פי שניים מהאדומים. באמצע על הפס הלבן עומד ארז ירוק. הארז הוא עץ גדול שהעם הלבנוני רואה בו סמל ישן.
האדום מייצג הקרבה. הלבן מייצג טוהר. הארז מייצג שמחה ושגשוג.
דגלי עבר כללו את דגל המנדט הצרפתי ואת דגל הלגיון במלחמת העולם הראשונה.
תגובות גולשים