מלבורן, אוסטרליה
דד קן דאנס (Dead Can Dance) היא הדואו הבריטי-אוסטרלי של ברנדן פרי וליסה ג'רארד. הם הקימו את הלהקה במלבורן ב-1981, עברו ללונדון וחתמו ב-4AD, תקליטיה חשובה בסצנת המוזיקה האלטרנטיבית. הלהקה פעלה יחד עד סוף שנות ה-90, כשהם נפרדו זמנית ב-1998 ואז התאחדו שוב לסיבוב הופעות ב-2005.
פרי וליסה התחילו לעבוד יחד במלבורן, אך רוב החשיפה שלהם הגיעה לאחר המעבר ללונדון. לאחר הפרידה, ג'רארד חזרה לאוסטרליה. פרי עבר לאירלנד ורכש כנסייה ישנה בשם Quivvy Church, שם חי ועבד. יש הערכות שהמרחק בין בני הלהקה השפיע על פירוקם, אך פרי סיפר שהמרחק גם נתן להם חופש יצירתי.
המוזיקה שלהם קשה לתייג כי היא אקלקטית ומשלבת סגנונות שונים. בתחילת דרכה אפשר לכנות את הלהקה דארק-וייב (סאונד אפל ואלקטרוני). בהמשך הם נטו לכיוון מוזיקת עולם ומקורות אתניים, ולעיתים נמדדת יצירתם כנו-קלאסית או אתרלית (חלומית, אווירתית). ג'רארד נוהגת לשיר גם ב"גלוסולליה", שירה במילים לא מובנות או מדומות, וזה מוסיף למתח המוזיקלי. הם משתמשים בכלים מודרניים, כמו קלידים, וגם בכלים עתיקים או שכיחים פחות.
יש שירים שמזוהים עם כל אחד מהזמרים, למשל "Host of Seraphim" שבה שרה ג'רארד, ו"Spirit" שבה שר פרי.
Garden of the Arcane Delights (1984)
מלבורן, אוסטרליה
דד קן דאנס היא להקה של ברנדן פרי וליסה ג'רארד. הם התחילו במלבורן ב-1981. אחר כך עברו ללונדון והתחילו להקליט בלייבל 4AD.
הם עבדו יחד עד 1998 ואז עצרו לזמן מה. ב-2005 הם שבו והופיעו שוב ביחד. אחרי הפרידה ליסה חזרה לאוסטרליה. פרי עבר לאירלנד וקנה כנסייה ישנה בשם Quivvy Church.
המוזיקה שלהם שונה ומתחברת להרבה סגנונות. בתחילה היו להם שירים עם סאונד אפל (דארק-וייב, סגנון מוזיקה חשוך). אחר כך הם השתמשו במוסיקה אתנית, שהיא מוזיקה ממקומות שונים בעולם. ליסה שרה לעתים בגלוסולליה (שירה במילים שלא מובנות). הם גם משתמשים בכלים ישנים לצד כלים מודרניים.
שירים מוכרים: "Host of Seraphim" (ליסה) ו"Spirit" (ברנדן).
Garden of the Arcane Delights (1984)
תגובות גולשים