דה בירס (De Beers) היא תאגיד לכרייה וסחר ביהלומים שמרכזיו ביוהנסבורג ולונדון. החברה שולטת ברוב שוק היהלומים העולמי, כולל כרייה, שיווק וייצור יהלומים מלוטשים.
דה בירס נוסדה ב-13 במרץ 1888 על ידי ססיל רודז וצ'ארלס ראד, במימון משפחת רוטשילד. בשנת 1927 ארנסט אופנהיימר, מייסד קבוצת הכרייה אנגלו אמריקן, השתלט על החברה. במהלך המאה ה-20 משפחת אופנהיימר הייתה לבעלת השליטה העיקרית.
פעילות הכרייה מתמקדת בבוטסואנה, נמיביה, דרום אפריקה וקנדה.
השם "דה בירס" מגיע מהאחים יוהאן ניקולס ודידריק ארנולדוס דה-ביר. בחוותם נמצאו יהלומים, והם מכרו את החווה ב-1871. רודז ורוד קנו אז שטחים ומכרות, ובשלהי המאה ה-19 דה בירס איחדה מכרות רבים ונהפכה לכוח מרכזי. האופי של מרבצי הדרום אפריקאים דרש השקעות כבדות, והחברה נכנסה למצב של מונופול על ההפקה.
בגלל דרישות כוח האדם הגבוהות, דה בירס בנתה בתי כלא פרטיים וסיפקה אסירים לעבודה במכרות. בסוף המאה ה-19 עבדו במכרות החברה הערכות של כ-10,000 אסירים מדי יום.
דה בירס לא רק הפיקה יהלומים, אלא גם שלטה בשיווק שלהם. ב-1893 נוסד סינדיקט שיצר מערכת מכירות שבה רק סוחרים נבחרים יכלו לקנות חבילות יהלומים במחיר ותנאים קבועים. ב-1994 הוגשה נגד דה בירס תלונה בארצות הברית על קביעת מחירים והגבלת תחרות. ב-14 ביולי 2004 הודתה החברה ושילמה קנס של 10 מיליון דולר, כדי לפעול ישירות בשוק האמריקאי.
בשנת 1938 השיקה דה בירס קמפיין פרסומי גדול לקידום יהלומי אירוסין. הקמפיין קישר בין יהלומים לרומנטיקה והשתמש בסיסמה "יהלומים הם לנצח". תוך שלוש שנים הביקוש לעלו ב-55%.
בשנים האחרונות דה בירס גם שיווקה סדרות יהלומים מהמכרות שלה. בספטמבר 2018 הכריזה חברת הבת לייטבוקס ג'ולרי על מכירת יהלומים מלאכותיים (יהלומים שנוצרים במעבדה), מהלך שהפתיע את התעשייה. החברה הסבירה שלעתיד תפוקת המכרות תרד, ולכן נכנסה לשוק הסינתטי.
ב-2001 יצא סרט תיעודי בשם "יהלומים וחלודה". הסרט הציג את חיי העובדים על ספינת יהלומים ליד חופי נמיביה והעל את שאלות הניצול והתנאים הקשים במכרות.
דה בירס היא חברה גדולה שעוסקת ביהלומים. היא פועלת מיוהנסבורג ולונדון. החברה מייצרת ומוכרת יהלומים.
החברה הוקמה ב-1888 על ידי ססיל רודז וצ'ארלס ראד, בעזרת בנקאים ממשפחת רוטשילד. יש לה מכרות בבוטסואנה, נמיביה, דרום אפריקה וקנדה.
השם מגיע ממשפחת דה-ביר. בחווה שלהם נמצאו יהלומים. הם מכרו את החווה ב-1871, ורודז ורוד המשיכו לחפור מכרות.
דה בירס גדלה והפכה לשחקן גדול בשוק. כי הכרייה דרשה הרבה עובדים, החברה השתמשה גם בעובדים מבתי כלא פרטיים. בסוף המאה ה-19 עבדו במכרות אלפי אסירים.
דה בירס גם דאגה למכור את היהלומים בצורה מבוקרת. ב-1938 החברה עשתה פרסומת חזקה שקישרה יהלומים לאירוסין. הסיסמה הייתה: יהלומים הם לנצח.
ב-2018 חברת הבת של דה בירס, לייטבוקס, התחילה למכור יהלומים מלאכותיים. יהלומים מלאכותיים הם יהלומים שעשו במעבדה ולא מתחת לאדמה.
בשנת 2001 יצא סרט תיעודי בשם "יהלומים וחלודה". הסרט הראה את חיי העובדים ועבודה קשה בספינות ובמכרות.
תגובות גולשים