דוגית הייתה התנחלות קהילתית חילונית בצפון רצועת עזה, סמוך לאלי סיני. היישוב פונה ב-2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות, תוכנית ממשלתית לפינוי יישובים מרצועת עזה.
אנדרטה לזכר חמישה חיילי גבעתי שנהרגו בשתי תקריות באזור הוצבה בכניסה ליישוב, והועתקה למתחם ליד אנדרטת חץ שחור.
הקמת דוגית אושרה לראשונה ב-22 ביולי 1984 על ידי ועדת השרים להתיישבות, אך ההקמה לא יצאה לפועל אז. החלטה מחודשת התקבלה ב-1989. המיקום המקורי היה קרוב לחוף, אך שר הביטחון יצחק רבין העביר את המיקום, וכתוצאה מכך נגרר עיכוב.
כישור הקרקע להבאת קראוונים נעשה באפריל 1990, ובמאי 1990 עלה לגרעין הראשוני שלושה בתי אב לקרקע ליד חוף הצפון. "גרעין" כאן פירושו הקבוצה ההתחלתית של משפחות שייסדו את היישוב.
דוגית הוקמה ככפר דייגים: התושבים עסקו בדיג, חקלאות ימית, בריכות דגים, שירותי הצלה ותיירות ומסעדות דגים. בתחילת הדרך גרו התושבים בקראוונים במשך כעשר שנים עד שקיבלו אישורי בנייה ובנו בתי קבע.
היישוב מנה כ-30 משפחות. בין 2002 ל-2004 נבנו כ-15 יחידות דיור נוספות. היו בו פעוטונים ותוכניות צהרון; ילדי הגן נוסעו לאלי סיני, וילדי בית הספר נסעו באוטובוס לאשקלון.
בשונה מיישובים בדרום ומרכז הרצועה, דוגית לא הייתה מוקפת ישירות באוכלוסייה פלסטינית, ולא נטען שהטילה מעמסה משמעותית על כוחות הביטחון. גם חלק מאנשי השמאל הביעו התנגדות לפינוי היישובים, ביניהם עמי אילון ועמרם מצנע.
דוגית פונתה בין 15 ל-17 באוגוסט 2005 במסגרת ההתנתקות. רוב התושבים לא התקוממו באופן פעיל ורבים מהם עברו להתיישב בבוסתן הגליל בצפון הארץ.
דוגית היה כפר קטן של ישראלים בצפון רצועת עזה. הכפר היה סמוך למקום שנקרא אלי סיני. הכפר פונה בשנת 2005 במסגרת התוכנית שנקראת "התנתקות". זו תוכנית שהסירה יישובים מהרצועה.
יש אנדרטה לזכר חמישה חיילים שנהרגו קרוב לכפר. האנדרטה הוצבה בכניסה והועתקה גם למקום ליד אנדרטת חץ שחור.
הרעיון להקים את דוגית אושר לראשונה ב-1984, אבל לא התחילו אז. ב-1989 קיבלו החלטה חדשה. באפריל-מאי 1990 הכינו את הקרקע, ובמאי הגיעו שלוש משפחות ראשונות.
בתחילה גרו התושבים בקראוונים. אחרי כעשור הם קיבלו אישורי בנייה ובנו בתים קבועים. דוגית הייתה כפר דייגים. תושבי הכפר עסקו בדיג, במסעדות דגים ובתיירות קטנה. היו בו פעוטונים וצהרון. ילדים הלכו לגן באלי סיני ובבית הספר נסעו באוטובוס לאשקלון.
בשנת 2005 תושבי דוגית עזבו את היישוב. רבים מהם עברו לגור בבוסתן הגליל בצפון הארץ.
תגובות גולשים