דוד בן-יוסף

דוד בן יוסף (נולד דוד שפיצר, 16.2.1933, 17.9.2017) היה איש חינוך וסופר ישראלי.
נולד במאה שערים, ירושלים. כאשר היה בן שלוש מתה אמו. הוא גדל אצל סבו וסבתו, ולאחר מכן עבר לגור עם אביו במושב אביחיל. למד בתלמוד תורה ובישיבת בני עקיבא, ושינה את שם משפחתו ל"בן יוסף" בהשפעת סיפור מהנוער.
בצה"ל שירת בגרעין נח"ל של בני עקיבא (נוער שנטל חלק ביישוב הארץ ובבניין קיבוצים) וקיבל תפקיד כחובש קרבי, מטפל בפצועים בשדה הקרב. בזמן מלחמת ששת הימים ניצל ממתקפה בצבא הישראלי, ואחרי מכן קיבל עידוד לפעול בחינוך.
לאחר מכן עבד במגוון תפקידים: מדריך במדרשית נעם, מורה, ומנהל במספר מוסדות. הוא הקפיד על שיטות חינוך לא שגרתיות, ולעתים התנגש עם הנהלות בגלל תפיסתו.

היה מראשוני התומכים בחינוך פתוח בישראל. השפעתו על התלמידים התמקדה באמון, שוויון, פתיחות ויצירה. הוא קידם את הרעיון שצריך "לחנך לנער, ולא חנוק לנער", כלומר לתת לתלמידים להתפתח בקצב שלהם.
מטרת החינוך לפי בן יוסף הייתה "לחיים", ראשי תיבות של חוויה, חדוות יצירה, ייחודיות ומשמעות. בספרו "משחק הצלילים" הוא טען כי הצליח ללמד שלוש שנות אנגלית בשנה אחת בעזרת שיטת לימוד ייחודית.

ספרו הראשון והבולט: "האם יש סיכוי לאהבה?" (1984). הספר יצא כתכתובת עם השחקנית בתיה לנצט, הפך לרב־מכר ונמכר ביותר מ־200,000 עותקים. הספר תורגם לאנגלית, צרפתית, ספרדית ורוסית.
ספרים נוספים בולטים: "קריאה למרד נגד המחלות" (על רעיונות של ריפוי טבעי) ו"משחק הצלילים" (על שיטת ההוראה שלו).
הספרים שלו מאופיינים בעיצוב לא שגרתי: חלקם כמכתבים, חלקם בכתב יד, ושימוש בראשי תיבות ומשחקי לשון.

בן יוסף לא התעקש לשמור זכויות יוצרים קפדניות על ספריו. לאחר סכסוך עם מפיצים הדפיס חלק מהעותקים בהוצאה עצמית.

בעשוריו האחרונים חלה בסרטן מספר פעמים. לפי דברי משפחתו, אובחן רשמית רק בפעם הראשונה והוא סירב לבדוק רופאים אחר כך. הוא פיתח תיאוריה לפיה התחברות עצמית ועיסוק במה שאדם אוהב תורמים לריפוי.
ב־25 השנים האחרונות חי על תזונה של סימילאק צמחי, צימוקים ותמרים, לפי דיווחים מהמשפחה. נפטר ב־17 בספטמבר 2017, לאחר מחלה בסרטן.

נשוי ארבע פעמים במהלך חייו. היו לו חמישה ילדים. נדד בין עשרות מקומות מגורים ועבד במקצועות רבים.

דוד בן יוסף נולד ב־1933 בירושלים. שמו המקורי היה דוד שפיצר.
אמו מתה כשהיה קטן. הוא גדל אצל סבים. אחר כך עבר לגור עם אביו במושב.
שינה את שמו ל"בן יוסף" בגלל סיפור מהנוער.

הוא שירת בצבא ועבד כחובש קרבי. חובש קרבי = מדגם שטיפל בפצועים במלחמה.
עבד כמורה ומדריך. אהב דרכי חינוך שונות מהרגיל.

האמין בחינוך שמאפשר חופש ויצירה. רצה שהתלמידים יחושו שמחה בלמידה.
השתמש בשיטות מיוחדות כדי ללמד מהר ולהפעיל את התלמידים.

כתב ספר מפורסם בשם "האם יש סיכוי לאהבה?". הספר נמכר הרבה. אנשים קראו אותו במדינות אחרות.
כתב גם ספרים על ריפוי טבעי ועל דרכי הוראה.

היה נשוי כמה פעמים. היו לו חמישה ילדים.
אכל הרבה שנים צימוקים ותמרים.
דוד נפטר ב־2017 אחרי שהיה חולה בסרטן. הוא אמר שהוא האמין שהחיבור למה שאוהבים עוזר לאדם.