דוד שחר

דוד שחר (17 ביוני 1926, 2 באפריל 1997) היה סופר בעברית, מרצה, מתרגם ועורך.


נולד בירושלים למשפחה ותיקה, דור חמישי של ילידי העיר. אבותיו הגיעו במאה ה-19, מצד האם מהאימפריה הרוסית ומצד האב מהונגריה. במשפחה דיברו גם על שורשים מקבוצות היהודים לאחר גירוש ספרד.

גדל בבית חילוני בירושלים. בעקבות המשבר שנוצר בבית הספר של אביו ב-תרצ"ו המשפחה נקלעה לקשיים כלכליים. בגיל 12 עבר להתגורר עם סבתו הדתייה. הוריו נפרדו כשהיה בן 18.

למד תחילה בבתי ספר בירושלים, והשלים לימודים בפסיכולוגיה ובספרות עברית. במלחמת העצמאות (1948) התגייס לצה"ל ושירת כמפקד קרבי, כלומר מפקד ביחידת לחימה, ולאחר מכן כקצין חינוך, שאחראי על הדרכה וחינוך החיילים. בהמשך התפרנס בקושי: היה מורה, מתרגם, עורך ומתקין לשוני.

סיפוריו הראשונים מתרחשים בירושלים, עיר ילדותו. ספר הסיפורים הראשון שלו, "על החלומות", מתמודד עם נתק בין זיכרון הילדות למציאות המבוגרת. כתב קובצי סיפורים, רומנים (ספרים ארוכים), ביוגרפיות וספר ילדים בשם "הרפתקאותיו של ריקי מעוז".

יצירתו החשובה ביותר היא סדרת שמונה כרכים בשם "היכל הכלים השבורים", ששחר כינה גם "לוריאן". בסדרה זו הוא מצייר תמונה רחבה של דמויות וגורלות, בעיקר בירושלים, ומעקבת אחרי כמאה וחמישים שנים של סיפורים משזורים.

זכה בפרסים ספרותיים חשובים, ביניהם פרס עגנון, פרס ביאליק, פרס ברנר ופרס נשיא המדינה לספרות. בשנת 1973 נבחר ליושב ראש אגודת הסופרים בישראל. עם זאת, בביקורת בארץ יצירתו נתקלה בביקורת קשה, יתכן בשל דעותיו הימניות-מתונות וסלידתו ממחנות פוליטיים.

מאמצע שנות ה-60 ביקר לעיתים בצרפת. שם זכה להערכה רבה, וקיבל בקהל הצרפתי התייחסות רצינית, כולל פרס מדיסיס לסופר זר ועיטור מפקד במסדר האמנויות והספרות ב-1985; בתרבות המקומית אף הוצב רחוב על שמו בכפר דינאר.

ספריו תורגמו לשפות רבות. שחר פרסם בעברית קרוב לשישים כרכים של סיפורת ותרגום.

נישא ב-1956 לפרופ' שולמית שחר, כלת פרס ישראל. בנו הוא פרופ' מאיר שחר; בתו דינה מעצבת. דוד שחר נפטר ב-2 באפריל 1997 בפריז בגיל 70, ונקבר בהר הזיתים. בהלווייתו נשא הספד הפרופ' אבנר טריינין.

בשנת 2007 חימם חיים באר את חשיבות יצירתו של שחר, וכינה אותה אחת מהשיאים של הספרות הישראלית.

דוד שחר (1926, 1997) היה סופר, כותב ספרים מעיר ירושלים.


נולד וגדל בירושלים במשפחה ותיקה. כשהיה ילד המשפחה נתקלה בקשיים כלכליים. בגיל צעיר עבר לגור עם סבתו.

במלחמת העצמאות התגייס לצה"ל. לאחר המלחמה עבד כמורה ועשה עבודות שונות כדי להתפרנס.

התחיל לכתוב סיפורים שמתרחשים בעיקר בירושלים. פרסם ספרי סיפורים, רומנים, ספרים ארוכים, וספר ילדים בשם "הרפתקאותיו של ריקי מעוז".

הוא כתב סדרה של שמונה ספרים בשם "היכל הכלים השבורים". זו סדרת ספרים שעוקבת אחרי דמויות רבות במשך שנים רבות.

זכה בפרסים חשובים בארץ. בצרפת אהבו את ספריו מאוד. שם קיבל פרס גדול ועיטור, אות כבוד. גם ברחוב בכפר דינאר קראו את שמו.

פרסם קרוב לשישים ספרים. חלק מספריו תורגמו לשפות אחרות.

נישא לפרופ' שולמית שחר. נולד לו בן ובת. נפטר בפריז ב-1997 ונקבר בהר הזיתים.