דולני קובין (בסלובקית: Dolný Kubín, בגרמנית: Unterkubin, בהונגרית: Alsókubin) היא עיירה בסלובקיה על נהר האורבה. היא נמצאת בגובה 468 מטר מעל פני הים. ב-2012 חיו בה כ-20,000 תושבים, וכ-97% מהם היו סלובקים.
בעיירה פועלת תעשיית ברזל, אך ב-1992 נמדדו רמות עופרת באוויר שהיו יחסית נמוכות. לאחר הפיצול מצ'כיה עברו עובדים מסלובקיה מאזור אוסטרבה גם לדולני קובין. בעיר יש מוזיאון לזכר המשורר פאבל הויזדוסלאב וגשר עץ עתיק, אחד הארוכים במרכז אירופה.
העיירה מוזכרת לראשונה בתחילת המאה ה-14. מסמך משנת 1381 מתעד סכסוך קרקעות באזור. מהמאה ה-15 דולני קובין הייתה במחוז אורבה של ממלכת הונגריה. רבים מתושביה היו צמיתים (אנשים שעיבדו אדמה ובעלי זכויות מוגבלות)
ב-1632 קיבלה דולני קובין זכויות עיירה, כולל זכות לערוך שוק ויריד. על התושבים הוטל איסור לבנות בתים פשוטים עם גגות קש. הזכויות אושרו רשמית על ידי פרדיננד השני בדצמבר 1633. במאה ה-18 ובמאה ה-19 נבנו מבנים חדשים, תוכננה הכיכר המרכזית ומשקים הועברו לחלקים החיצוניים של העיירה, כדי שהבהמות לא יסתובבו ברחובות.
העיירה סבלה משיטפון ב-1813 ומשתי שרפות גדולות ב-1893 וב-1895, אך המשיכה להתפתח. כלכלתה נשענה על חקלאות, במיוחד גידול בקר, ועל ייצור בירה ושנאפס (משקה חזק מסורתי).
במאה ה-19 הפכה דולני קובין למוקד של הלאומיות הסלובקית. בין תושביה היו המשורר פאבל הויזדוסלאב והמשורר ינקו מטושקה, מחבר המנון סלובקיה. ב-1910 הייתה אוכלוסייה של כסביבות 1,800 תושבים, עם רוב סלובקים ותושבים הונגרים וגרמנים במיעוט.
לאחר הקמת צ'כוסלובקיה הוקם בעיר בית ספר תיכון שפעל עבור תלמידים מהאזור.
האקלים אופייני לאזור ההררי. המשקעים השנתיים עומדים על כ-1,000 מ"מ. הטמפרטורה הממוצעת בינואר היא כ-5 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, וביולי כ-15.6 מעלות צלזיוס.
יהודים החלו להתיישב בדולני קובין במאה ה-18, בתקופת מריה תרזה, והתפרנסו בעיקר מחנויות. בית כנסת הוקם ב-1775 ובית ספר יהודי נפתח ב-1851. בשל רמת ההוראה הגבוהה של בית הספר, גם משפחות עשירות לא-יהודיות שלחו אליו את ילדיהן. בתקופה זו התקיימו גם תלמוד תורה ופעילות קהילתית.
ב-1870 נוצרה פרידה של כמה משפחות שהקימו קהילה רפורמית, אך ב-1886 הקהילות התאחדו שוב. בית הכנסת נהרס במהלך השרפות הסוערות בסוף המאה ה-19 ובנה מחדש אחר כך; המבנה משמש כיום כאולם קולנוע. ב-1897 נוסדה בדולני קובין אגודה ציונית, ביניהן בין הראשונות באימפריה האוסטרו-הונגרית. רב העיר משנת 1909 לערך עד תקופת השואה היה רבי שבתאי פרידמן.
לפני השואה חיו בדולני קובין מעל 200 יהודים. בקיץ 1942 נשלח חלק גדול מהם להשמדה, אך רבים מהנותרים הצליחו להימלט או לשרוד לאחר ההתקוממות הסלובקית ב-1944. בית הקברות היהודי שנמצא קרוב למרכז העיר אינו מתוחזק, והמצבות בו נושאות כתובות בעברית ובגרמנית.
דולני קובין היא עיירה בסלובקיה ליד נהר האורבה. היא בגובה 468 מטר מעל פני הים. ב-2012 חיו בה כ-20,000 אנשים.
בעיירה יש מפעלי ברזל, מוזיאון לזכר המשורר פאבל הויזדוסלאב, וגשר עץ ארוך ועתיק.
העיירה מוזכרת לראשונה במאות ה-14. ב-1632 קיבלה זכויות עיירה, רשות לערוך שוק. במשך הזמן היו שיטפונות ושרפות, אך העיר המשיכה להתפתח. אנשים שם עסקו בחקלאות, בגידול בקר ובייצור בירה ומשקאות כמו שנאפס (משקה חזק).
יש כ-1,000 מ"מ גשם בשנה. בחורף קר מאוד, בערך מינוס 5 מעלות. בקיץ חם-נעים, בערך 15.6 מעלות.
יהודים החלו לבוא לעיירה במאה ה-18. הם בנו בית כנסת ב-1775 ובית ספר ב-1851. ב-1897 הוקמה אגודה ציונית. בזמן מלחמת העולם השנייה רבים מהיהודים גורשו למחנות, וחלק הצליחו להימלט. בית הקברות היהודי ליד העיר אינו מתוחזק היום.
