דונלד סיגל נולד בשיקגו בשנת 1912. אחרי הלימודים בקיימברידג' עבד בארכיון אולפני וורנר. הוא התקדם להיות האחראי על מונטאז', עריכת סצנות וסידור הקטעים בסרט. בעבודה זו היה שותף לפרויקטים גדולים, כמו קזבלנקה.
האולפנים החתימו אותו על חוזה ארוך שאילץ אותו להישאר בעריכה ולא לביים. ב־1945 ביים שני סרטים קצרים, "היטלר חי" ו"כוכב בשמי הלילה". שניהם זכו באוסקר לסרטים קצרים, וזה פתח לפניו הדלת לבימוי סרטים באורך מלא.
סיגל ביים בעיקר עבור הזרם המרכזי של האולפנים. הוא עבד בז'אנרים של מותחנים, סרטי מלחמה ופעולה. סגנונו היה ישיר ולעתים אלים. הכישרון שלו היה להפוך סרט אולפני שגרתי ליצירה עם טביעת יד אישית, גם כשעבד עם תקציבים והגבלות.
בשנת 1969 סירב סיגל לקבל קרדיט לבימוי על הסרט "מותו של אקדוחן". הוא השלימו עבודה שאחרים התחילו, והתעמת עם הכוכב ריצ'רד וידמרק. סיגל ביקש שייכתב שם בדוי בכותרות, "אלן סמית'י", וכך התחיל שימוש בשם זה כשבמאים אינם רוצים קרדיט רשמי.
סיגל היה מורה רוחני של קלינט איסטווד. איסטווד כיכב בסרטיו כמו "הארי המזוהם" ו"הבריחה מאלקטרז". איסטווד הקדיש לו את סרטו זוכה האוסקר "הבלתי נסלח" (1991). בסרטו הראשון של איסטווד כבמאי, "מיסטי", סיגל מופיע בתפקיד משנה של ברמן.
האוטוביוגרפיה שלו, A Siegel Film, יצאה לאחר מותו ב־1993.
"פלישת חוטפי הגופות" נחשבת לסרט המייצג של סיגל בעיני רבים. אפשר לקרוא אותו כפחד מהתקופה של המלחמה הקרה, שבה האמריקאים חששו משתלטות אידאולוגית על החברה. אחרים קוראים לסרט מחאה נגד ציד המכשפות של מקארתי, ומצלמים את הרופא הבודד המורד כנגד ההמון.
הסרט זכה לגרסאות חדשות ב־1978 וב־1993. בסרט של 1978 סיגל מופיע בתפקיד קטן. הגרסה של 1993 שינתה את הגיבור לנערה, אך לא זכתה להצלחה והמבקרים ראו בה חלשה ביחס למקור.
העבודה של סיגל על "הארי המזוהם" עיצבה את דמות השוטר הקשוח שאיסטווד שיחק. הבימוי והעריכה של סיגל תרמו להפיכת הסרט לייחודי. לעומת זאת, המשכיו של הסרט נחשבים פחות מוצלחים.
ניתן לקרוא לסרטים מסוימים של סיגל כחיזוק לערכים שמרניים בארה"ב. גיבוריו לעתים לוקחים את החוק לידיים, תגובה לתרבות הנגד ולוויכוחים סביב מלחמת וייטנאם בתקופה ההיא.
דונלד סיגל נולד בשיקגו ב־1912. אחרי לימודיו עבד באולפני וורנר. שם למד עריכה. עריכה היא חיבור קטעי וידאו לסרט שלם.
בשנים הראשונות עבד בעיקר כעורך. ב־1945 ביים שני סרטים קצרים שזכו באוסקר. אחר כך החל לביים סרטים ארוכים.
הוא ביים סרטים של מתח, מלחמה ופעולה. הוא ידע לשנות סרט רגיל ולתת לו סגנון אישי.
פעם ב־1969 הוא סירב שיכניסו את שמו לסרט. במקום זאת ביקש שם בדוי, "אלן סמית'י".
סיגל עזר לקלינט איסטווד בתחילת הדרך. איסטווד שיחק בכמה מסרטיו והקדיש לו סרט חשוב.
האוטוביוגרפיה שלו יצאה אחרי מותו ב־1993 בשם A Siegel Film.
"פלישת חוטפי הגופות" הוא אחד מסרטיו המפורסמים. אפשר לראות בו פחדים מהמלחמה הקרה, תקופה שבה אמריקאים חששו מהשפעות זרות.
הסרט קיבל גרסאות חדשות ב־1978 וב־1993. ב־1978 סיגל עושה הופעה קטנה. הגרסה של 1993 לא הצליחה כמו המקור.
תגובות גולשים