דורי ספיבק (נולד ב-19 בדצמבר 1968) הוא שופט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מאז מרץ 2011. מאז מאי 2020 משמש כסגן נשיאת בית הדין. בינואר 2025 מונה במינוי בפועל לבית הדין הארצי לעבודה; המינוי החל ב-1 באפריל 2025 למשך שנה.
ספיבק נולד בפתח תקווה. לאחר שירותו הצבאי התנדב ללימוד אנגלית במחנה פליטים באזור גבול תאילנד-בורמה. הוא למד כלכלה ומשפטים; סיים את הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה בהצטיינות. סיים תואר שני בבית הספר למשפטים של הרווארד, שם שימש גם כעמית מחקר. עבודת המאסטר שלו התמנתה בייצוג אנשים עם מוגבלות נפשית, כלומר אנשים שזקוקים לתמיכה משפטית בגלל בעיות נפשיות. בשנת 1996 החל ללמד בקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב. מ-2000 עד 2011 כיהן כסגן מנהלת התוכניות הקליניות בפקולטה.
לפני שהפך לשופט היה ספיבק דמות בולטת במאבק לזכויות אדם וזכויות להט"ב. הוא עמד בראש תיקים משפטיים בנושאים שונים: הזכות לבריאות (החזרת חיזוק לסל התרופות), חובת ייצוג לחולי נפש בוועדות פסיכיאטריות, זכויות אסירים, ואף אפליה בקבלה ליישובים. במשך שנים שימש בהנהלת אגודת הזכויות האזרח בישראל, וב-2007 נבחר ליו"ר ההנהלה עד 2010. הוא שימש כיועץ משפטי לאגודת הלהט"ב והקים את הוועדה לזכויות הומואים ולסביות בלשכת עורכי הדין.
ספיבק הוביל תיקים חשובים לזכויות להט"ב. בין ההישגים: להביא לביטול החלטת שר החינוך שלא לשדר תוכנית על בני נוער הומואים ולסביות, ופסק דין מ-2004 שקבע שבן זוג מאותו מין שחי עם בן זוגו במשך עשרות שנים זכאי לרשת את דירתו גם ללא צוואה. ב-2015 נכלל ברשימת 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.
כשופט התפרסם בפסיקות חשובות: בשנת 2013 היה הראשון בבתי הדין לעבודה שפסק בתובענה ייצוגית (תביעה קבוצתית של עובדים). ב-2015 קבע שחובה להחזיר לכספים שהורדו משכרם של חיילי מילואים שלא כדין. ב-2020 דחה עתירה של ועד הטייסים נגד הסכם התייעלות של אלעל. ב-2021 דחה פשרה בתובענה ייצוגית נגד חברת כוח אדם, וכינה אותה "לא ראויה". באפריל 2025 הורה שסמכות חינוכית תוכל לנכות 2% מהשכר כתרומה, כשהעובדים נותנים את הסכמתם בכתב. ספיבק גם הנהיג ועדה שקבעה כללים לאופן הפנייה שופטים ורשמים כלפי אנשים על הספקטרום הטרנסי (אנשים שמשתנים במגדרם).
גר בתל אביב. בן זוגו מזה שנים רבות הוא פרופסור ישי בלנק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.
דורי ספיבק נולד בשנת 1968. הוא שופט בעבודות משפטיות על ענייני עובדים.
ספיבק גדל בפתח תקווה. אחרי הצבא לימד אנגלית במחנה פליטים רחוק. הוא למד כלכלה ומשפטים. אחר כך למד שנתיים בבית ספר למשפטים בארה"ב.
לפני שהיה שופט עבד כעורך דין ועזר לקבוצות חלשות. הוא עזר לקדם זכויות בריאות וזכויות אסירים. עזר גם לזכויות הלהט"ב (קבוצת אנשים שאוהבים אנשים מאותו המין). הוא הוביל תיקים חשובים. אחד מהם גרם לביטול החלטה שלא לשדר תוכנית על בני נוער הומואים ולסביות. פסק דין אחר הכיר בזכויות ירושה לבן זוג שחי שנים עם בן זוג מאותו המין.
מ-2011 הוא שופט בבית הדין לעבודה בתל אביב. מ-2020 הוא סגן נשיאה. ב-2025 קיבל תפקיד זמני בבית הדין הארצי לעבודה לשנה. במהלך שנותיו קיבל פסקי דין שחזרו על כספים שנכנסו לשכר שלא כראוי, דחו פשרות שלא היו טובות, והתייחסו להסכמים גדולים בחברות.
גר בתל אביב. בן זוגו כבר שנים הוא פרופסור באוניברסיטה.
תגובות גולשים