דוריבאל קאיימי (30.4.1914, 16.8.2008) היה זמר, כותב-שירים ומלחין ברזילאי חשוב. הוא השפיע במיוחד על הסמבה (סוג מוזיקה וריקוד ברזילאי) ועל המוזיקה הפופולרית הברזילאית, MPB (ראשי תיבות של Música Popular Brasileira).
קאיימי נולד בסלבדור, בירת באהיה, לאב מהגר איטלקי ואם אפרו-ברזילאית. בתחילה עבד כעיתונאי ובמקביל כתב מוזיקה. שיר שכתב זכה בפרס בקרנבל 1936.
בשנת 1938 עבר לריו דה ז'ניירו כדי ללמוד משפטים, אבל בסופו של דבר בחר במוזיקה. אחד משיריו הושמע בפסקול של סרט בכיכובה של כרמן מירנדה, וזה פתח לו דלתות. הוא הקליט והופיע ברדיו הלאומי, לעתים בליווי תזמורת ולעתים עם גיטרה בלבד.
בשנות ה־60 המשיך להופיע ולעבוד עם אמנים צעירים. למרות שעבר מרחקים, הוא לא הפסיק לשיר על באהיה, על דייגים ועל החופים שלה. כמה משיריו הפכו לנהלים קלאסיים במוזיקה הברזילאית, ובעלי השפעה על דורות מוזיקאים הבאים. יחד עם הסופר ז'ורז' אמאדו הוא עיצב את הדימוי של באהיה בברזיל ובעולם.
בישראל נחשפו מאזיניו לשיריו בין היתר בזכות הזמרת אילנית, שביצעה את É doce morrer no mar (שם שמשמעותו "מתוק למות בים"). בשנת 1974 שודר ערב שירי קאיימי בקול ישראל, ושנה לאחר מכן יצא תקליט בשם "הים - משיריו של המלחין והזמר הברזילאי דוריוואל קאימי". שיר בביצוע הדודאים, "מרש הדייגים", הפך להיט וקיבל גרסאות כיסוי רבות.
קאיימי נפטר בריו דה ז'ניירו ב־16 באוגוסט 2008. סיבת המוות דווחה כקריסת מערכות, והוא היה בן 94.
דוריבאל קאיימי (1914, 2008) היה זמר וכותב שירים מפורסם מברזיל. הוא כתב הרבה שירים על הים, חופים ודייגים.
נולד בסלבדור שבאאהיה. באהיה היא מדינה בברזיל. אביו היה מהגר מאיטליה. אמו הייתה אפרו-ברזילאית. בתחילה עבד כעיתונאי וכתב גם שירים.
עבר לריו דה ז'ניירו כדי ללמוד. במקום ללמוד, הקדיש את זמנו למוזיקה. שיריו הושמעו בסרטים וברדיו. לפעמים הוא הלחין ושר עם גיטרה בלבד.
שיר אחד שלו הגיע לישראל כשהזמרת אילנית שרה את É doce morrer no mar. השם בפורטוגזית משמעותו "מתוק למות בים".
קאיימי המשיך ליצור מוזיקה כל חייו. שירים רבים שלו מושרים עד היום. הוא נפטר בריו ב־2008, בן 94.
תגובות גולשים