דוריס לסינג נולדה ב-1919 בכרמאנשאה שבפרס, היום איראן. ב-1925 עברה עם המשפחה לדרום רודזיה, היום זימבבואה.
היא עזבה את בית הספר בגיל 14 ועבדה בעבודות שונות. זה השפיע על הכתיבה שלה ואיפשר לה להבין אנשים שונים.
ב-1938 נישאה ולמדה להיות אמא. ב-1943 עזבה את הבית והצטרפה לאנשים שרצו שוויון גדול יותר בחברה (קומוניסטים).
אחר כך נישאה שוב לגבר בשם גוטפריד לסינג וילדה בן. ב-1949 עברה לאנגליה עם בנה והחלה לפרסם ספרים.
ב-1964 הכירה את אידריס שאה ולמדה על סופיות. סופיות היא דרך רוחנית שמדגישה חיבור פנימי לאל.
היא מתה בלונדון ב-2013 בגיל 94 והשאירה את ספריה לזימבבואה.
לסינג כתבה בשלבים שונים. סדרת "ילדי האלימות" מספרת על מרתה קווסט שגדלה בדרום אפריקה ואז עברה לאנגליה.
"מחברת הזהב" (1962) הוא ספר מפורסם על אישה סופרת שמתמודדת עם בעיות אישיות וחברתיות. רבים רואים בו ספר פמיניסטי, אך היא סירבה לזהות כזו.
היא גם כתבה ספרים עם רעיונות סופיים, וספרי מדע בדיוני. עוד כתבה תחת שם העט ג'יין סומרס וסיפורים קצרים על חתולים.
ב-2007 זכתה בפרס נובל לספרות על הכתיבה שלה על חוויות נשים.
הוזכרו בעברית כמה מספריה, ביניהם "מרתה קווסט" ו"מחברת הזהב".
היא עזבה את בית הספר בגיל 14 ועבדה בעבודות שונות. זה השפיע על הכתיבה שלה ואיפשר לה להבין אנשים שונים.
ב-1938 נישאה ולמדה להיות אמא. ב-1943 עזבה את הבית והצטרפה לאנשים שרצו שוויון גדול יותר בחברה (קומוניסטים).
אחר כך נישאה שוב לגבר בשם גוטפריד לסינג וילדה בן. ב-1949 עברה לאנגליה עם בנה והחלה לפרסם ספרים.
ב-1964 הכירה את אידריס שאה ולמדה על סופיות. סופיות היא דרך רוחנית שמדגישה חיבור פנימי לאל.
היא מתה בלונדון ב-2013 בגיל 94 והשאירה את ספריה לזימבבואה.
לסינג כתבה בשלבים שונים. סדרת "ילדי האלימות" מספרת על מרתה קווסט שגדלה בדרום אפריקה ואז עברה לאנגליה.
"מחברת הזהב" (1962) הוא ספר מפורסם על אישה סופרת שמתמודדת עם בעיות אישיות וחברתיות. רבים רואים בו ספר פמיניסטי, אך היא סירבה לזהות כזו.
היא גם כתבה ספרים עם רעיונות סופיים, וספרי מדע בדיוני. עוד כתבה תחת שם העט ג'יין סומרס וסיפורים קצרים על חתולים.
ב-2007 זכתה בפרס נובל לספרות על הכתיבה שלה על חוויות נשים.
הוזכרו בעברית כמה מספריה, ביניהם "מרתה קווסט" ו"מחברת הזהב".
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים