דורית ביניש

דורית ביניש נולדה בתל אביב ב-28 בפברואר 1942. היא למדה משפטים באוניברסיטה העברית וקיבלה תואר ראשון ב-1967 ותואר שני בהצטיינות ב-1971. שירתה הצבאי היה במחלקת ארגון במטכ"ל.

בין שנות ה-70 ל-80 עבדה בפרקליטות המדינה, ייצגה את המדינה בתיקים פליליים וניהלה את מחלקת הבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק). היא הובילה חקירות חשובות, בין השאר כראש צוות לחקירת טבח סברה ושתילה, הייתה התובעת במשפטי המחתרת היהודית והשתתפה בהכנת כתב האישום נגד מרדכי ואנונו. במקרים כמו פרשת קו 300 עמדה לצד היועץ המשפטי בדרישה לחקירה מלאה של מעורבים בשב"כ (שירות הביטחון הכללי).

ב-1989 מונתה לפרקליטת המדינה (העובדת כעורכת הדין הראשית של המדינה). היא הייתה האישה הראשונה בתפקיד והנהיגה מדיניות תקיפה במקרים ציבוריים, לדוגמה העמדתו לדין של אריה דרעי. בתקופה זו גם ניהלה מאבקים משפטיים בנושאים כמו גירוש פעילים והתנהלות הבנקים.

ב-1995 מונתה כשופטת בבית המשפט העליון. לאחר מינוי זה כיהנה כיו"ר ועדת הבחירות לכנסת השבע עשרה והתעסקה בענייני תעמולת הבחירות.

ב-2006 מונתה לנשיאת בית המשפט העליון (היושבת הראשית בבית המשפט). היא הייתה האישה הראשונה והראשונה שנולדה בארץ שכהנה בתפקיד זה. המינוי לא היה חף ממחלוקות פוליטיות, אך בסופו של דבר הוועדה אישרה את מינויה.

כהונתה נמשכה עד פרישתה ב-2012. ביניש התעמתה עם שרי משפטים על רפורמות משפטיות, והקימה "ועדת השתיים" פנימית לאיסוף המלצות על מינוי שופטים. היא חוותה גם אירוע תקיפה במהלך דיון בבית המשפט, שבו הושלכה לעברה נעל; היא חזרה לאולם לאחר טיפול.

במהלך כהונתה הושפעו נושאים מרכזיים בזכויות האזרח:
- קבעה שיש לאפשר את מצעד הגאווה בירושלים, על יסוד חופש הביטוי.
- פסקה שתוואי גדר ההפרדה באזור בילעין אינו מידתי ויש לבדוק חלופות פחות פוגעניות.
- קבעה שמדינת ישראל איננה חייבת לאפשר העברת כמויות בלתי מוגבלות של דלק וחשמל לעזה, כאשר חלק מהמוצרים משמשים לפגיעה.
- אישרה את חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים באופן מצומצם ומוגבל, כך שלא יחול על אזרחים.
- פסיקותיה נגעו גם בזכויות חברתיות-כלכליות: ביטלה פיצוי שאינו מידתי בגמלת הבטחת הכנסה לאברכי כוללים; פסלה הענקת הטבות מס שרירותיות; וקבעה כי חוק גיוס בחורי ישיבות ("חוק טל") פוגע בשוויון.
- בפסק דין חשוב קבעה כי חיפוש על גוף אדם ללא חשד סביר מותנה בהסכמה מדעת.
- גם בהיבט של שוויון בין המינים קבעה כי פערי שכר מובהקים יוצרים עילת תביעה לפי חוק שכר שווה.

מאי 2013 מונתה לנגידת האוניברסיטה הפתוחה. לימדה סמינר ב-NYU והמשיכה ללמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. ב-2017 ניהלה ועדה ציבורית לבחינת חוק הבחירות, וב-2021 הצטרפה לדירקטוריון המכון למחקרי ביטחון לאומי.

קיבלה תארים לשם כבוד ממוסדות כמו האוניברסיטה העברית ובן־גוריון, וכן עיטורים כמו קצינה בלגיון הכבוד הצרפתי. קיבלה תארים והוקרות עירוניות ואקדמיות, ולגבי השפעתה יצאו ספרים ומחקרים שעסקו בעבודתה.

נשואה ליחזקאל ביניש. לה שתי בנות: דניאלה, דוקטור למשפטים, ומיכל, יזמת בתחום הפינטק. אמה הייתה גננת וסופרת ילדים; אביה עבד בהסתדרות.

דורית ביניש נולדה בתל אביב ב-28 בפברואר 1942. היא למדה משפטים והפכה לשופטת בכירה.

עבדה בפרקליטות. פרקליט הוא עורך דין שמייצג את המדינה. היא הובילה חקירות גדולות והייתה תובעת בתיקים חשובים.

ב-1989 הפכה לפרקליטת המדינה. זהו התפקיד של עורכת הדין הראשית של המדינה. היא הייתה האישה הראשונה בתפקיד.

ב-1995 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון. ב-2006 הפכה לנשיאת בית המשפט העליון. נשיאה היא המנהיגה של השופטים.

החלטותיה עסקו בזכויות של אנשים ובשוויון:
- אפשרה לקיים מצעד הגאווה בירושלים. (מצעד = הליכה ציבורית)
- פסקה שצריך לבדוק דרכים פחות פוגעות בעת בניית גדר.
- אמרה שמדינה לא חייבת לשלוח כמויות בלתי מוגבלות של דלק לעזה.
- קבעה שחיפוש על גוף אדם צריך להיות רק אם הסכמתו ברורה.
- פסקה שלעובדת שיש לה שכר נמוך יש לעתים עילה לתביעה בגלל אי־שוויון.

ב-2013 הייתה נגידת האוניברסיטה הפתוחה. לימדה סטודנטים בישראל ובחו"ל. הוזמנה לוועדות ציבוריות ולדירקטוריונים.

נשואה ויש לה שתי בנות. אמה הייתה גננת וסופרת ילדים.