דחפור

הדחפור, הידוע גם כ"בולדוזר" (Bulldozer), הוא טרקטור זחלי עם כף קדמית הנקראת "סכין" או "להב". הכף דוחפת ועורפת עפר, ולעתים מותקן בירכתי הכלי מעקר ("רוטר"), קרס מתכת לעקירת סלעים ולפרימת קרקע קשה. הדחפור נע על מזקו"ם (זחלים), שרשרת חוליות פלדה שמפזרת את משקל הכלי ומאפשרת אחיזה טובה בקרקע.


הרעיון לזחלים לטרקטורים עלה כבר במאה ה-18, אך ההטמעה המעשית התרחשה בראשית המאה ה-20. חברת Benjamin Holt הוסיפה זחלים לטרקטורים, ורכשה ב-1914 פטנט לזחל חוליות. הדחפור המודרני נוצר על ידי הוספת כף לטרקטור; הפטנט הראשון לדחפור נרשם ב-1923 על ידי ג'יימס קאמינגס וג'יי ארל מקלאוד. בשנות ה-20 וה-30 דגמי זחלים וכפות גדולות הפכו נפוצים בחקלאות ובעבודות עפר. ב-1925 הופיעו כפות שמופעלות בבוכנות הידראוליות, מה שאיפשר שליטה מדויקת יותר.

במהלך מלחמת העולם השנייה הדחפורים שיחקו תפקיד חשוב בבניית ביצורים ובפריצת דרכים. עם השנים הם גדלו והשתכללו: כבלי שליטה הוחלפו בהדרגה בבוכנות הידראוליות, ותאי מפעיל הוסגרו ומוגנו.

בשנות ה-80 הציגה קטרפילר את תכנון "High Drive" (גלגל הנעה גבוה) בדגמי דוגמת D10. ב-2009 הציגה קטרפילר דגם דיזל-חשמלי (D7E) שבו מנוע דיזל מפעיל גנרטור שמספק חשמל למנועי הנעה. קטרפילר הציגה חיסכון בדלק ושיפור תפוקה בכ־10% בדגם זה.


השם העברי "דחפור" הוא הלחם של המילים "דחף" ו"חפר". באנגלית "bulldozer" מקורו בביטוי "bull-dose" מתיאורים של מנה חזקה של תרופה, והתקשר בהמשך לכוח וליכולת להזיז דברים כבדים.


הדחפור מחולק לשלושה חלקים עיקריים: הטרקטור (המרכב והמנוע), הכף הקדמית, והמעקר האחורי (אם מותקן). בתוך הטרקטור נמצאים המנוע, התמסורת, מערכת הקירור ותא המפעיל. הכף (Blade) עשויה יציקת פלדה עבה, מגיעה בכמה צורות לכל משימה, ומוגנת לעתים ברשת פלדה שמונעת כניסת אבנים למנוע.

הכף נשלטת על ידי זרועות הידראוליות (בוכנות שמניעות נוזל כדי להרים ולהטות את הכף). כך אפשר לערום, לדחוף ולייצר משטחים ישרים. הכפות פריקות להחלפה, וניתן להתקין במקום הכף מכלים אחרים.


הרוטר הוא קרס פלדה כבד הננעץ בקרקע כדי לסדוק סלעים וקרקע קשה. הוא מאפשר לדחפור לפרק בולדרים, להכשיר קרקע ולעבוד לפני שימוש בכף.


רוב הדחפורים נעים על זחלים (מזקו"ם). ההנעה נעשית על ידי גלגל הנע ש"תופס" את הזחל. לשם פנייה משתמשים בהיגוי דיפרנציאלי, חלוקה שונה של כוח לכל זחל, כך שהדחפור יכול גם להסתובב במקום. בנוסף מותקן ממיר-מומנט שמשפר את כוח הגרר במהירויות נמוכות.


הדחפור משמש בעיקר לעבודות שדורשות כוח רב: יישור קרקע, חפירת תעלות, הקמת סוללות עפר, סלילת דרכים, ניהול מטמנות ומחצבות. באתרי בנייה הוא מסיר ומפזר עפר, בונה רמפות ומכין קרקע לעבודת כלי מכונות אחרים.


בחילות ההנדסה הצבאיות משתמשים בדחפורים לבניית ביצורים, פתיחת צירים וחישוף קרקע. יש דחפורים ממוגנים כדי להגן על המפעיל, ויש גם דגמים שמצופים בשריון או מצוידים בכף על גבי טנק. בישראל דגמי D9 שימשו רבות בפעולות צבאיות ובפעולות הנדסיות. שימושים צבאיים לעתים עוררו מחלוקות ציבוריות ומחאות עקב נזק אזרחי שנגרם בעבודות אלה.

כיום הדחפורים כוללים מערכות מחשב, ניווט לווייני (GPS), ושליטה אלקטרונית שמגבירות את היעילות והדיוק בעבודה.

דחפור הוא כלי גדול שמדומה לטרקטור עם כף קדמית. הכף נקראת "סכין" או "להב". היא דוחפת ומזיזה עפר.


הרעיון להשתמש בזחלים (שרשרת מתכת שמפזרת את המשקל) עלה מזמן. בתחילת המאה ה-20 הוסיפו כף לטרקטור ויצרו דחפורים מודרניים. ב-1923 נרשם הפטנט הראשון לדחפור.


הדחפור מורכב מטרקטור (המכונה והמנוע), כף קדמית ומעקר אחורי שנקרא "רוטר". הרוטר הוא קרס חזק שעוזר לעקור סלעים.

הכף נעה על ידי בוכנות הידראוליות. זהו משאבה שמניעה נוזל כדי להרים ולהטות את הכף. זחלים עוזרים לדחפור לא להיתקע ולנוע על אדמה לא חלקה.


דחפורים בונים ומיישרים קרקע. הם עושים סוללות עפר, מסלקים אבנים ועוזרים להכין אזורי בנייה ולסלול דרכים.


גם בצבא משתמשים בדחפורים כדי לבנות ביצורים ולפתוח דרכים בטוחות. יש דחפורים עם מיגון כדי להגן על המפעיל. שימושים כאלה יכולים להיות מסוכנים ולעיתים מעוררים וויכוחים.

דחפורים מודרניים כוללים מחשבים וניווט לווייני (GPS) שעוזרים להם לעבוד בדיוק.