דטורה

דטורה הוא סוג של שיחים וצמחים חד-שנתיים או רב-שנתיים במשפחת הסולניים. הפרחים גדולים מאוד, דמויי משפך, ולעתים קרובות לבנים. הפירות בדרך כלל עגולים ומכוסים קוצים.

כל מיני הדטורה רעילים. הם מכילים אלקלואידים, חומרים כימיים טבעיים בצמחים, כמו אטרופין וסקופולאמין. חומרים אלה משפיעים על המוח והגוף ויכולים להיות מסוכנים מאוד. מינים אלה שימשו גם בטקסים פולחניים ובתרבויות שונות בשל השפעותיהם.

הסוג כולל כ־14 מינים שמוצאם בעיקר בצפון ובדרום אמריקה, במיוחד במקסיקו. בעולם משמשים חלק מהם כצמחי נוי ולעתים הם הופכים לעשבים פולשים באזורים טרופיים וסובטרופיים. בישראל מצויים שלושה מיני בר: דטורה נטוית-פרי (Datura innoxia) הנפוצה, דטורה אכזרית (Datura ferox) הנדירה ודטורה זקופת-פרי (Datura stramonium) הפולשת. קיים גם מין תרבותי נפוץ כצמח נוי: דטורה נאה (Datura metel).

דטורה נאה היא מין מתורבת שמקורו במקסיקו. הוא התבסס בעיקר באזורים טרופיים יבשים. תהליך הביות שלו החל כנראה עוד לפני ההגעה האירופית לאמריקה. צמחים שברחו מגידול אנושי התפשטו באזורים טרופיים וסובטרופיים ברחבי העולם, אך בארץ לא נצפתה התבססות טבעית.

המין משמש כצמח נוי וכחלק מטקסים. בחלק מהתרבויות השתמשו בו גם ברפואה ובמאכלים, אך זאת רק אחרי עיבוד קפדני ומינונים מדודים מאוד, בגלל רעילותו. פרחיו של דטורה נאה בדרך כלל מרהיבים ורב-כמעטיים, עם כותרת כפולה או משולשת. זה מפריד אותו ממינים אחרים שפרחיהם פשוטים יותר.

מיני הדטורה מסוכנים כשנצרכים. שימוש נעשה בבליעה של זרעים או עלים, ובמקרים גם בעישון או תה מעלים ופרחים. המושג פסיכואקטיבי כאן משמעותו: משפיעים על התודעה וההבחנה בין מציאות להזיה.

תופעות שעלולות להופיע כוללות בלבול קשה, הזיות, איבוד זיכרון, הפרעות קצב בלב ופגיעה בנשימה. בחלק מהמקרים תוארו גם מצבים פסיכוטיים או התפרצות סכיזופרניה. ריכוז החומרים הפעילים משתנה מאוד מצמח לצמח, ולכן קשה לקבוע "מינון בטוח". האטרופין בחומר מסוכן במיוחד לילדים.

בדין הישראלי דטורה אינה מופיעה ברשימת הסמים המסוכנים. חלק מהמינים משמשים ברפואה המשלימה במינונים הומאופתיים, דילולים קיצוניים שמטרתם להפחית את הפעילות הכימית.

צמחי דטורה הם חד-שנתיים או רב-שנתיים ולעיתים שיחים. העלים גדולים וצורתם פשוטה או מפורצת. הפרחים בדרך כלל דו-מיניים, כלומר יש בהם גם איברי רבייה זכריים וגם נקביים, וגדולים, צינוריים דמויי חצוצרה. הגביע נוטה להיסדק לאחר הפריחה והפרי הוא בדרך כלל לקט יבש רב-זרעים המכוסה בקוצים.

השם דומה למילה בסנסקריט שפירושה "פרי קוצני". הצמח נצפה בשימושים רבים: בהודו לשימושים טקסיים ולרפואה מסורתית, ובאירופה ברפואה עממית. יש מחקרים שמציעים כי דטורה נאה ייתכן והופץ מהעולם החדש לעולם הישן כבר בתקופה קדם-קולומביאנית על ידי תורות אנושיות מוקדמות.

הרעלה בדטורה נקראת הרעלה אנטיכולינרגית. משמעותה שהחומרים החוסמים את הפעילות של מוליך עצבי בשם אצטילכולין (תפקידו חשוב בתקשורת בין תאי עצב). התסמינים יכולים לכלול דליריום (אובדן קשר עם המציאות), יובש בפה, הרחבת אישונים, טמפרטורה גבוהה, בעיות במתן שתן, פרכוסים והפרעות קצב שיכולות להיות מסכנות חיים.

חוויות המשתמשים בדטורה מדווחות בדרך כלל כקשות ולא נעימות. אנשים תיארו אובדן יכולת להבחין בין הזיה למציאות, מפגשים עם דמויות מאיימות ואובדן זהות רגעי. בספרות הרפואית יש אזכורים להתפרצויות של סכיזופרניה בעקבות שימוש בצמח.

במקרים חמורים משתמשים לעיתים בתרופה physostigmine. תרופה זו מעכבת את האנזים שמפרק אצטילכולין, ובכך מפחיתה את ההשפעה האנטיכולינרגית.

יש בתיעוד תמונות וסרטון שמראים פריחה, בקיעה מהתרמיל והפיכת הפרח לפרי קוצני.

דטורה הוא צמח עם פרחים גדולים דמויי חצוצרה. הפרי שלו בדרך כלל עגול ומכוסה קוצים. הצמח גדל כמין גינה ולעיתים כשיח בר.

דטורה מסוכן לאכול. הוא מכיל חומרים טבעיים שנקראים אלקלואידים. אלקלואידים הם חומרים בצמחים שעשויים לפגוע בבני אדם. החומרים העיקריים שמצוינים הם אטרופין וסקופולאמין. הם יכולים לגרום לבלבול ולראות דברים שלא אמיתיים.

בישראל יש שלושה מיני בר: דטורה נטוית-פרי הנפוצה, דטורה אכזרית הנדירה ודטורה זקופת-פרי שהוא פולש. יש גם מין שגדל בגינות בשם דטורה נאה.

דטורה נאה הגיע במקור ממקסיקו. אנשים בייתו אותו לפני זמן רב והוא משמש כצמח נוי ופולחן. פרחיו צבעוניים ולעתים רבים שכבות של עלים בפרח.

המילה פסיכואקטיבית פירושה: משפיעה על המוח והתודעה. שימוש בדטורה יכול לגרום להזיות, לבלבול חזק ולחולים שיזדקקו לעזרה רפואית. לכן אסור לאכול ממנו.

הפרחים גדולים וחצוצרתיים. הפרי יבש ומלא בזרעים והוא בדרך כלל מצופה קוצים. הזרעים רבים ושטוחים.

השם קשור בסנסקריט ומשמעותו "פרי קוצני". בהודו ובאירופה השתמשו בצמח בעבר לטקסים ולרפואה מסורתית.

הצמח גורם להרעלה שיכולה לגרום ליבש בפה, לעיניים רגישות לאור, לחום ולבלבול. ילדים יכולים להיות בסכנה גדולה יותר. החוויה בדרך כלל לא נעימה, ולעיתים היא מבלבלת מאוד.

ברעלת דטורה בטיפול קשה משתמשים בתרופה בשם physostigmine. רק רופאים ומרפאות משתמשים בה.

יש תמונות וסרטון שמראים את פריחת הדטורה ואת המעבר מפרח לפרי הקוצני.