דִּיאֵז (מצרפתית Dièse; בעברית: נָסֵק) הוא סימן במוזיקה. הוא מסמן להגביה את התו הבא בחצי טון עד לסוף התיבה. חצי טון הוא המרווח הקטן ביותר בין שני תווים שכנים.
הסימן מסומן על ידי ♯ ונניח משמאל לתו. באוקטבה תקנית (אוקטבה = מרווח בין צליל לחזרתו בגובה אחר) 'סי דיאז' זהה דיאטונית ל'דו', ו'מי דיאז' זהה דיאטונית ל'פה'. דיאטונית פירושו ששני התווים נשמעים זהים אך נכתבים אחרת.
יש גם דיאז כפול, 𝄪, שמעלה תו בטון שלם (טון = שני חצאי טונים). בתיווי של המאה העשרים הופיעו גם סימנים מיוחדים להעלאה ברבע טון או בשלושת רבעי טון.
סדר הדיאזים במפתח, לפי מעגל הקווינטות, הוא: פה דיאז, דו דיאז, סול דיאז, רה דיאז, לה דיאז, מי דיאז, סי דיאז.
הסימן דיאז מופיע בסמל האצולה של המלחין הרנסאנסי אורלנדו די לאסו.
דיאז (נקרא גם נסֵק) הוא סימן במוזיקה. הוא נראה כמו ♯. הדיאז מרים את הצליל הבא בחצי טון. חצי טון = הקפיצה הכי קטנה בין שני צלילים.
דוגמה קצרה: 'סי דיאז' נשמע כמו 'דו'. דיאז כפול (𝄪) מרים את הצליל עוד יותר, בשני חצאי טונים.
הסימן דיאז נמצא בסמל האצולה של המלחין אורלנדו די לאסו.
תגובות גולשים