דיו

דיו (זכר ונקבה; ברבים דיות או דיואות) הוא נוזל המכיל פיגמנטים או צבעים. הוא מאפשר לצבוע משטחים, לכתוב בעט או לצייר במברשת, ולשמש בהדפסה.

המילה "דיו" מקור־מצרי. היא מוזכרת לראשונה במקורות יהודיים בספר ירמיהו: "וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ".

קיימים שני גישת־עיקר בדיו: דיו מבוסס פיגמנטים ודיו מבוסס צבע (דייז). פיגמנטים הם חלקיקי צבע שאינם נמסים במים או במסה. בדיו מבוסס פיגמנטים מוסיפים חומרים דביקים, כמו שרפים (דבקים) או ריאגנטים קישור במים, כדי שהפיגמנטים יידבקו למשטח ועם שפשוף לא יוסרו בקלות. היתרון של דיו פיגמנטי הוא יכולת קשירה טובה לנייר, ולכן נדרש פחות חומר כדי לקבל צבע חזק.
דיו מבוסס צבע משתמש במולקולות צבע מומסות. הוא יכול ליצור צבע חזק יותר ביחס למשקל. החיסרון הוא שהצבע נוטה להיספג בנייר ולהזדחל בקצוות, מה שדורש פתרונות מיוחדים במקרים מסוימים. מולקולות הצבע יכולות גם להגיב כימית עם רכיבים אחרים בדיו, מה שמאפשר שימוש בהבהירים ובמחזקי צבע. עוד חסרון של דיו מבוסס צבע הוא רגישות לקרינת UV (כמו שמש), שיכולה להחשיך או לדעך את הצבע לאורך זמן.

דיו הוא נוזל צבע. אפשר לכתוב בו בעט, לצייר במברשת, או להדפיס תמונות.

המילה מגיעה ממצרים. היא מופיעה בספר ירמיהו.

יש שני סוגי דיו עיקריים. הראשון משתמש בפיגמנטים. פיגמנטים הם חלקיקי צבע שאינם נמסים. בדיו כזה מוסיפים שרפים. שרפים הם דבקים שמחזיקים את הצבע על הנייר. זה עוזר שלא יימחק בקלות.
השני הוא דיו מבוסס צבע. כאן הצבע נמס בתוך הנוזל. הוא מקנה צבע חזק, אבל עלול להיספג בנייר ולדלוף בקצוות. צבעים כאלה גם עלולים לדעך בשמש.