דימונה

דימונה היא עיר במחוז הדרום בישראל, באזור הנגב המזרחי. היא ממוקמת כ־35 ק״מ דרום‑מזרחית לבאר‑שבע וכ־35 ק״מ מערבית לים המלח. העיר נוסדה ב‑1955 כחלק מפרויקט פיתוח הנגב, והוכרזה כעיר ב‑1969. בשנים האחרונות מתגוררים בה למעלה מ‑43,000 תושבים, והיא נחשבת לבירת הנגב המזרחי.

דימונה עיר צעירה יחסית: כ‑60% מתושביה הם בגילאי 0, 40. בשנים האחרונות נבנו שכונות חדשות, הוקמו אזורי תעסוקה והושקעו משאבים בחינוך, תרבות ופנאי. מערכת החינוך כוללת גני ילדים ובתי ספר רבים ותכניות ייחודיות ברובוטיקה (תכנון ובניית רובוטים), מדעים ושפות כבר מגיל צעיר.

בעיר פועלים מוסדות תרבות וחינוך כמו תיאטרון דימונה, מרכזים קהילתיים, קונסרבטוריון ואגף צעירים שמפתח שירותים לצעירים בגיל 18, 35. דימונה גם משמשת מרכז אזורי לתעשיות בתחום הכימיה, ההנדסה, האנרגיה והטכנולוגיה. התחבורה בעיר כוללת תחנת רכבת וקווי אוטובוס לערים מרכזיות.

שטח השיפוט של דימונה גדול מאוד (כ‑220 קמ״ר), ולכן יש לה עתודות בנייה ופיתוח רחבות לתכנון שכונות חדשות, אזורי תעסוקה ומוסדות ציבור.

דימונה הוקמה ב‑19 בספטמבר 1955, כשבאו לשם בתחילה 36 משפחות של עולים מצפון אפריקה. בהמשך הגיעו עולים גם ממזרח אירופה. מקורות שונים מציינים הביבות שונות לגבי מי יזם את הקמת העיר: שר הפיתוח דב יוסף טען שהרעיון נולד במהלך ביקור במפעלי ים המלח, בעוד שכתבה אחרת הציגה את גולדה מאיר כיוזמת הרעיון. העיר הוקמה קרוב למפעלי ים המלח שהחלו לפעול כבר ב‑1952.

בתקופת הקמת העיר פעלו בה גם תשלובות טקסטיל גדולות: "סיבי דימונה" ו"כיתן". "סיבי דימונה" נסגרה בתחילת 1997, ו"כיתן" נסגרה ב‑2012. על חורבות מפעלים אלה נבנו מאוחר יותר אזורי קניות וקניונים.

בשנים האחרונות הוצעו ויושמו תכניות פיתוח משמעותיות: בפרויקט משנת 2014 הוצע מרכז תחבורתי חדש והעתקת תחנת הרכבת לכניסה הדרומית. ב‑2016 נחנך פארק מותאם לבעלי מוגבלויות עם אגם מלאכותי בשם "אגם פרס". באוגוסט 2019 אושרה תוכנית מתאר שכוללת הקמה של כ‑23,000 יחידות דיור ושיפור תשתיות תחבורה.

אוכלוסיית דימונה גדלה מאז הקמתה. העיר מושכת משפחות צעירות ותושבים ממגוון רקעים. בשנות ה‑50 וה‑60 הגיעו עולים ממדינות שונות, בשנות ה‑70 וה‑90 הגיעו עולים מברית‑המועצות וממקומות נוספים.

בקרב תושבי דימונה מתגוררים למעלה מ‑2,500 בני קהילת העבריים, המכונה "חבר משה". זו הקהילה הגדולה ביותר של העבריים בישראל. הקהילה הוקמה ב‑1969, בתחילה בכניסה עם מעמד תיירים. בשנת 1990 קיבלו חבריה מעמד תושבים ארעיים, וב‑2003 קיבלו תושבי קבע.

באזור דימונה פועלים מפעלים גדולים, כמו מפעלי ים המלח, רותם אמפרט נגב, חיפה כימיקלים ומפעלים נוספים. אזורי התעשייה מסווגים כאזור פיתוח עם עדיפות לאומית. בעיר פועלים גם קניונים ומרכזים מסחריים. תחבורה עירונית ובינעירונית מרוכזת בתחנה מרכזית במרכז העיר.

בעיר פועלות פעילות תרבותית וחברתית רחבה: פסטיבלים, מרכזים קהילתיים, מוסדות חינוך תורניים וישיבות, עמותות הפועלות בתחומי חינוך ורווחה, ובתי כנסת רבים.

בעיר מתקיימים פעילויות ספורט ופנאי מגוונות למגזרים שונים.

יש בדימונה צילומים היסטוריים של שכונות, מרכזים מסחריים ושדרות העיר.

דימונה היא עיר בנגב המזרחי של ישראל. היא נמצאת בערך 35 ק״מ מבאר‑שבע ו‑35 ק״מ מהים המלח. העיר נולדה ב‑1955 והפכה לעיר ב‑1969. חיים בה יותר מ‑43,000 אנשים.

העיר צעירה ורובה משפחות עם ילדים. נבנו בה שכונות חדשות ובתי ספר. יש גם שיעורים ברובוטיקה. רובוטיקה זה ללמד לבנות ולתכנת רובוטים.

ב‑1955 הגיעו לדימונה משפחות של עולים מצפון אפריקה. אחרי כן הגיעו גם עולים ממזרח אירופה. ליד דימונה פעלו מפעלי ים המלח. היו בה גם מפעלי טקסטיל בשם "סיבי דימונה" ו"כיתן". הם נסגרו אחר‑כך, וחלק מהמקומות הפכו לקניונים.

בדימונה גרה קהילה של העבריים, שקוראים לה "חבר משה". בתחילה הם היו בלי מעמד שהגן עליהם. ב‑1990 קיבלו מעמד של תושבים ארעיים. ב‑2003 הם קיבלו מעמד תושבי קבע.

באזור יש מפעלים גדולים ותעסוקה בתחומים כמו כימיה וטכנולוגיה. יש תחנת רכבת וקווי אוטובוס שמקשרים לעיר.

ב‑2016 נחנך פארק עם אגם מלאכותי בשם "אגם פרס". יש בדימונה גם תיאטרון, מרכזים קהילתיים ובתי ספר.

השטח של דימונה גדול מאוד, כ‑220 קמ״ר. לכן יש מקום לבנות עוד שכונות ובתים בעתיד.