דיקטטורה של הפרולטריון

'דיקטטורה של הפרולטריון' (דיקטטורה = שלטון חזק; הפרולטריון = מעמד הפועלים) הוא מושג שמרקס ואנגלס הציעו במניפסט הקומוניסטי. הכוונה היא לשלטון שבו העובדים שולטים בלעדית במדינה ובאמצעי הייצור (הכלים, המפעלים והמשאבים שמשתמשים בהם לייצור מזון וסחורות).

לדעתם, יש להבין את המושג בתוך השקפתם על ההיסטוריה כמאבק בין מעמדות. מעמדות ששלטו בעבר ניסו לשמר את מעמדם ולהטיל את תנאי הנכסים שלהם על החברה כולה. עד אז, רוב התנועות היו של מיעוטים. לעומתם, התנועה הפרולטרית היא תנועת רוב שמנסה לשנות את המצב לטובת רוב העובדים.

מרקס כתב שגם בחברות דמוקרטיות השלטון יכול לשרת את הבורגנות (העשירים ובעלי ההון). לדוגמה, חוקי בחירות ועלויות פרסום מקשים על מועמדים בלי משאבים להתחרות, וחוקי קניין שומרים על בעלות על אמצעי הייצור.

על כן מרקס תיאר את דיקטטורת הפרולטריון כשלב שעוקב למהפכה סוציאליסטית. בחזונו זו תהיה דמוקרטיה מעשית: עובדים יבחרו מנהלים במפעלים, והעובדים יקבעו מוסדות שלטון. זהו שלב בדרך לקומוניזם, שבו המעמדות יפחתו ולבסוף ייעלם הצורך בשלטון מרכזי.

'דיקטטורה של הפרולטריון' הוא רעיון של קרל מרקס ופרידריך אנגלס. דיקטטורה כאן פירושה שלטון חזק. הפרולטריון זה מעמד העובדים.

הרעיון אומר שהעובדים ינהיגו את המדינה ויאחזו ב'אמצעי הייצור', המכונות והמקומות שמייצרים דברים. מרקס ראה את ההיסטוריה כמאבק בין קבוצות שבאמתחתן כוח.

הוא גם אמר שלפעמים אפילו מדינות דמוקרטיות משרתות בעיקר את העשירים. לכן הוא דיבר על שלב שבו העובדים עושים שינוי גדול בחברה (מהפכה). אז העובדים יבחרו מנהלים ויקבלו החלטות ביחד.

לפי מרקס, אחרי שלב זה יגיע קומוניזם. קומוניזם הוא מצב שבו כבר אין מעמדות ואין צורך בשלטון מרכזי.