דליה קרפל (1950, 27 בספטמבר 2025) הייתה במאית קולנוע, תסריטאית (כותבת תסריטים לסרטים) ועיתונאית ישראלית.
דליה גדלה בתל אביב והייתה השלישית מארבע אחיות. אמה הייתה גננת; אביה עבד בתעשייה הצבאית.
סיימה את תיכון סמינר הקיבוצים ברמת אביב. שירתה כמורה חיילת, חיילת שמילאה תפקיד של מורה בדרום הארץ. אחר כך למדה קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
היא התחילה בעיתונות בתחילת שנות השמונים ככתבת תרבות בגלי צה"ל ובדיווחים בערוץ 1. במקביל כתבה בעיתונות הכתובה, בתחילה ב"מוניטין" וב"העיר". בתחילת שנות התשעים עברה ל"הארץ", שם פרסמה כתבות דיוקן וביוגרפיות בתחומי התרבות, הספרות והאמנות. היא גם כתבה כתבות היסטוריות שהחזירו אל הציבור דמויות נשכחות.
לצד העיתונות כתבה תסריטים והפיקה וביימה סרטים דוקומנטריים (סרטים שמתעדים נושאים אמיתיים). כמה מהסרטים שלה זכו לפרסים ולהצלחה בארץ ובעולם. בשנת 2017 פרשה מעיתון "הארץ".
לימדה בבית הספר לכישורי כתיבה ולתקשורת "כותרת".
ביימה והפיקה מספר סרטים דוקומנטריים שזכו להצלחה בישראל ובחו"ל.
דליה קרפל נולדה ב-1950 ונפטרה ב-27 בספטמבר 2025. היא הייתה במאית ועיתונאית.
דליה גדלה בתל אביב. הייתה השלישית מתוך ארבע אחיות. אמא שלה הייתה גננת. אבא שלה עבד בתעשייה צבאית (מקומות שעושים ציוד לצבא).
סיימה את בית הספר התיכון בסמינר הקיבוצים ברמת אביב. הייתה מורה חיילת, כלומר חיילת שעבדה כמורה בדרום הארץ. אחר כך למדה קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטה.
החלה לעבוד ככתבת תרבות בגלי צה"ל ובערוץ 1. גם כתבה בעיתונים שונים. בתחילת שנות התשעים עברה לעבוד ב"הארץ". כתבה על ספרים, ציור ואמנים.
גם כתבה והביימה סרטים דוקומנטריים. סרטים דוקומנטריים הם סרטים על דברים אמיתיים. כמה מסרטיה זכו להצלחה בישראל ובחו"ל.
היא ביימה והפיקה כמה סרטים דוקומנטריים שהצליחו בארץ ובעולם.
תגובות גולשים