דלפי

דלפי (ביוונית: Δελφοί) היא עיר ואתר ארכאולוגי במדרונות הדרום-מערביים של הר פארנאסוס, בעמק פוקיס ביוון. המקום היה אחד המרכזים הדתיים החשובים ביוון הקלאסית. כאן עמד מקדש אפולו, פעל האורקל מדלפי, ונערכו המשחקים הפיתיים, תחרויות ספורט שאירעו פעם בארבע שנים.

דלפי נחשבה בעיני היוונים כמקום שבו נמצאת אבן האומפאלוס. אומפאלוס היא אבן שסימלה את מרכז הארץ והיקום. במקום זה גם התקיימה לפי המסורת אש נצחית במקדש אפולו. אחרי קרב פלטאיה ערים יווניות כיבו את האש שלהן והדליקו אותה מחדש מאש דלפי.

דלפי שוכנת במרכז יוון, על מדרון דרום פארנאסוס, ליד מפרץ קורינתוס ועד המרחק של כ-180 קילומטרים מאתונה.

שם דלפי קשור במיתוס ובאל אפולו. מקור השם במילה היוונית "דלף" שמשמעה "חלל" או "רחם". אפולו זוכה לכינויים כמו דלפיניוס, שמתארים את הקשר שלו אל המקום. לפי אגדה, אפולו הגיע לדלפי בצורת דולפין ונשא כוהנים ממינוח שונים.

לפי המיתוסים, אפולו הרג את פיתון, יצור ארצי שקדם לו. פיתון נקשרה למעיין שהזין את המקדש, וממנו יצא עשן שעליו נאמר שהוא עשה שהפיתיה תיכנס לטראנס.

האורקל היה מרכזי בדלפי. אורקל הוא המקום שבו נתנו נבואות. הכהנת־נביאה המרכזית נקראה פיתיה. פיתיה נבחרה להיות אישה מבוגרת, וישבה על שלוש רגליים מעל סדק בקרקע. מהסדק זה יצא עשן, ולפי המסורת הוא גרם לפיתיה להיכנס לטראנס. כשהייתה בטראנס, אפולו דיבר דרכה וניבאו הנבואות.

הנבואות היו לעתים חידות. כוהני המקדש פירשו אותן. האורקל של דלפי השפיע מאוד על החלטות חשובות ביוון העתיקה, כמו יציאה למלחמה או הקמת מושבות.

יש גם סיבילה מדלפי, נביאה אגדית שניבאה אחרי מלחמת טרויה. היא שונה מהפיתיה ואין לבלבל ביניהן.

ההתיישבות במקום החלה עוד בתקופת האבן החדשה. רוב השרידים שנראים היום שייכים לתקופת השיא, סביב המאה ה-6 לפנה"ס.

שרידי מקדש אפולו הנראים כיום הם בעיקר מהמאה ה-4 לפנה"ס. מקדש זה עמד על חורבות מקדשים ישנים יותר מהמאה ה-6 ומהמאה ה-7 לפנה"ס. המקדש הוקם ונתמך על ידי משפחות ועיירות שונות, ובו שכן האדיטון, החדר שבו ישבה הפיתיה.

מדרגות הדרך אל המקדש מלאות בבתי אוצר, מבנים שבהם ערי מדינה הניחו פסלים ותשורות. בתי האוצר צוינו כדי להראות תודה על עצות האורקל ולחגוג ניצחונות. בין הבולטים היו הבית האתונאי והבית הסיפניאני. בזכות התרומות האלה דלפי שימשה גם כסוג של "בנק" אזורי.

המזבח העיקרי של מקדש אפולו נקרא המזבח הכיאני. הוא נבנה על ידי תושבי האי כיוס ונחשב למבנה מרשים, משיש שחור.

סטואה זו נבנתה לאחר ניצחונם הימי של האתונאים ב־478 לפנה"ס. היא כללה עמודים מגולפים ובתוכה אוחסן שלל מלחמה.

קיר תומך שנבנה כדי להריס ולבסס את הטראסה של מקדש אפולו השני. הוא מזוהה בסגנון האבן הפוליגוני שלו.

הגימנסיון שימש את הנערים של דלפי. היו בו מקום להתעמלות, בריכות ואמבטיות. הבריכות נחשבו בעלות תכונות מיוחדות ולעיתים ראו בהן קשר לאפולו.

המעיין המקודש, שנמצא בעמק פידריאדס, סיפק מים למקדש ולמזרקות שהשאירו שרידים ארכאיים ורומיים.

האצטדיון שוכן גבוה במעלה ההר, מעבר לדרך הקדושה ולתיאטרון. הוקם במאה ה-5 לפנה"ס ושופץ בתקופות מאוחרות. הוא שימש לתחרויות במשחקים הפיתיים.

התיאטרון העתיק משקיף על המקדש והעמק. נבנה במאה ה-4 לפנה"ס, והוא הורחב ושופר לאורך הזמן.

התולוס הוא מבנה עגול של מקדש אתנה, שנבנה בסוף המאה ה-4 לפנה"ס. ייחודו בשילוב עמודים דורים וקורינתיים.

בימי הביניים נקראה דלפי קאסטרי. התושבים השתמשו בחומרים העתיקים לבניית בתיהם. חפירות מודרניות החלו בסוף המאה ה-19. משלחת צרפתית חשפה את המקדשים, הפסלים, הכתובות ואלפי ממצאים אחרים.

חלקים מהאתר שוחזרו במאה ה-20, כולל בית האוצר האתונאי והמזבח הכיאני. שיקום חלקי נעשה גם במקדש ובתולוס.

הכפר דלפי של היום שוכן מערבית לאתר הארכאולוגי. זהו יעד תיירותי פופולרי עם מלונות, בתי הארחה ושרותים לתיירים. בעיירה יש בית ספר, כנסייה, כיכר ומוזיאון ארכאולוגי קרוב לאתר.

המוזיאון מציג ממצאים מרשימים מהאתר, והוא נחשב חלק מרכזי בחוויה של המבקר. באפשרות המבקרים לקנות כרטיס משולב לאתר ולמוזיאון.

דלפי היא עיר עתיקה ביוון על הר פארנאסוס. זו הייתה עיר קדושה ואנשים היו שומרים בה מקדש לאל אפולו.

במקום היה אורקל. אורקל זה מקום שבו אנשים שואלים שאלות לאלים. הכהנת המרכזית כונו פיתיה. פיתיה הייתה אישה שיושבת על כסא מעל סדק באדמה.

מהסדק יצא עשן. לפי הסיפור, העשן גרם לפיתיה לדבר בלחישות ולנבא דברים.

דלפי נמצאת במרכז יוון, ליד הים וההר, כ־180 קילומטרים מאתונה.

אפולו הוא אל מהמיתולוגיה היוונית. לפי סיפור, הוא הביס יצור גדול בשם פיתון. לזכר זה נערכו המשחקים הפיתיים בדלפי.

אנשים מכל יוון באו לשאול שאלות חשובות. כוהנים פירשו את מיליה של הפיתיה.

באתר יש חורבות של מקדש אפולו. גם היו שם בתי אוצר שבהם ערים הביאו פסלים ומתנות לאל.

המזבח העיקרי נבנה על ידי תושבי האי כיוס. הוא עשוי שיש שחור ונחשב מרשים.

היו במקום מגרשי התעמלות, בריכות ומעיין מקודש. אנשים השתמשו במים למטרות טקסיות.

האצטדיון נערכו בו מרוצים ותחרויות. התיאטרון הציע צפייה יפה על המקדש והעמק.

התולוס הוא מבנה עגול עם עמודים. הוא שימש כמבנה דתי ונמצא במרחק מההרים הראשיים.

במאה ה-19 צוותים חפרו את האתר. הם מצאו מקדשים, פסלים וכתובות. חלק מהמבנים שוקמו והם נראים היום.

יש בעיר מודרנית ליד האתר. בה יש מלונות, מסעדות ומוזיאון. המוזיאון מראה חפצים ישנים מהאתר.