יקינתון (מיתולוגיה)

יקינתון היה נסיך יפה במיתולוגיה היוונית. אביו היה פיראוס, מלך מקדוניה, ואמו המוזה קליאו. מוזה, אלת ההשראה לשירה ולאמנויות.

הוא נודע בעיקר בקשרו עם האל אפולו, שנחשב לאחד ממאהביו. יש שתי גרסאות עיקריות למותו. בגרסה של אובידיוס, הם שיחקו בזריקת דיסקוס, דיסק עגול שמנסים לזרוק רחוק. אפולו זרק חזק מדי, והדיסקוס פגע ביקינתון. הצעיר נפצע קשה ומת מפצעיו. אפולו לא הצליח להצילו.

בגרסה אחרת, שמופיעה אצל לוקיאנוס ומקורות נוספים, זפירוס, אל הרוח המערבית, קינא. זפירוס אהב גם הוא את יקינתון, ולא זכה לאהבתו. מתוך קנאה הוא הטה ברוח את הדיסקוס, והוא פגע ביקינתון והרגו.

לאחר מותו, אפולו הפך את גופתו של יקינתון לפרח שנקרא על שמו, היקינתון. לפי הסיפור, דמעותיו של אפולו על הפרח הפכו לחלק מעלי הכותרת הלבנים. ציורים עתיקים על כלי חרס מראים את יקינתון לצד אפולו ולעתים לצד זפירוס. במיתולוגיה מופיע גם סיפור על תמיריס שאהב אותו, ותיאורים אלה נחשבים בין העדויות העתיקות לאהבות בין גברים.

יש גרסאות שמקשרות את הסיפור לפרח אחר, אולי האירוס, ולא בהכרח לפרח שאנו קוראים לו היום יקינתון.

יקינתון היה נסיך יפה במיתולוגיה היוונית.
אביו היה מלך ומאמו מוזה, אלת השראה.

הוא היה קרוב לאל אפולו. יום אחד הם שיחקו בדיסקוס. דיסקוס הוא דיסק שמזריקים אותו רחוק.

לפי סיפור אחד, אפולו זרק חזק מדי. הדיסקוס פגע ביקינתון. הוא נפצע וקם לא בריא.

בסיפור אחר, אל הרוח זפירוס קינא. הרוח הטתה את הדיסקוס והדיסקוס פגע בו.

אפולו רצה להנציח אותו. הוא הפך את יקינתון לפרח שנקרא על שמו. הדמעות של אפולו הפכו לחלק מעלי הכותרת הלבנים.

בתמונות עתיקות רואים אותו ליד אפולו. יש גם סיפורים אחרים שאומרים שהפרח היה אולי אירוס ולא יקינתון בדיוק.