דלק גרעיני

דלק גרעיני הוא חומר שממנו מפיקים אנרגיה בעזרת תגובות גרעיניות, בעיקר בביקוע גרעיני. היום כל הכורים המסחריים הם כורי ביקוע. בדלק נפוץ השימוש באורניום. ברוב הכורים משתמשים באורניום מועשר בדרגה נמוכה (LEU, כלומר אורניום שבו יש יותר מהאיזוטופ הבקיע), ולעיתים משתמשים באורניום טבעי או מעט מועשר (SEU). לעיתים מצוי בדלק גם פלוטוניום. מוטות הדלק לכור הראשון בשיקגו יוצרו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בהנחיית מוריס כהן.

מוטות דלק הן הצורה השכיחה היום. מוט הדלק הוא צינור מתכת, בדרך כלל בזירקוניום, מחומר שבולע מעט נייטרונים. בתוך המוט נמצאות גלולות קרמיות מתכות תחמוצת אורניום, שמייצרות את הביקוע. בכורים שונים יש צורות דלק אחרות, כמו כדורים עם קליפות או לבנים מתכתיות.

מוטות הדלק נכנסות לליבת הכור שבה זורמים מים. חומר ביקועי (החומר "הכבד") מתבקע. בביקוע נפלטים נייטרונים וחום. הנייטרונים ממשיכים את תגובת השרשרת, והחום עובר מהדלק למים דרך מעטפת המתכת. המים המחוממים הופכים לקיטור. הקיטור מסובב טורבינה, שמניעה כלי שיט או מייצרת חשמל.

אנרגיה מהכורים משמשת בעיקר להפקת חשמל ולתנעה של כלי שיט.

בביקוע נוצרים מוצרי ביקוע רדיואקטיביים, שהם לא יציבים ומקרינים קרינה. אחרי השימוש מעבירים את הדלק המשומש לבריכות קירור למשך שנים. לאחר מכן שולחים אותו למפעלי עיבוד או לאחסון מיוחד. כיום מנוצל רק חלק קטן מפוטנציאל הביקוע בדלק. בעתיד עשויה להיות אפשרות למחזר דלק משומש ולהשתמש בו שוב לתדלוק.

דלק גרעיני הוא חומר שמייצר הרבה חום בכור גרעיני. כור גרעיני הוא מקום שבו מפעילים תגובות גרעין. בדרך כלל משתמשים באורניום כדלק. לפעמים יש גם פלוטוניום.

דלק מגיע במוטות. מוט הוא מקל ארוך. בתוך המוט יש גלילים קטנים של חומר קשה. מעטפת המוט נועדה להגן על הגלילים.

בכורה יש מים שמקיפים את המוטות. אטום שבוקע נקרא ביקוע. ביקוע (שבירת אטום) מפיק נייטרונים. נייטרון הוא חלקיק קטן בלי מטען. הביקוע מפיק חום. החום מחמם את המים. המים הופכים לקיטור. הקיטור מסובב טורבינה. הטורבינה מייצרת חשמל או מניעה של ספינה.

הניצול הנפוץ הוא לייצור חשמל ולהנעת אוניות.

לאחר השימוש בדלק נוצר חומר רדיואקטיבי. החומר הזה מסוכן לזמן מה. שמים אותו בבריכות קירור למשך שנים. אחר כך מעבדים או מאחסנים אותו. בעתיד אפשר למחזר חלק מהדלק לשימוש חוזר.