פליקס בלוך (23 באוקטובר 1905, 10 בספטמבר 1983) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי יליד שווייץ. זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1952.
נולד בציריך והתחיל ללמוד הנדסה במכון הטכנולוגי של ציריך. לאחר שנה עבר ללמוד מתמטיקה ופיזיקה. למד אצל ארווין שרדינגר, ובהמשך עבר ללייפציג כדי לעבוד עם ורנר הייזנברג. השלים דוקטור לפיזיקה ב-1928.
מחקריו עסק בחלקו במכניקת הקוונטים (התיאוריה שמתארת חלקיקים זעירים) של אלקטרונים בגבישים, ובחלקה בתיאורית ההולכה במתכות. בתקופה זו עבד עם פיזיקאים בולטים כמו פאולי, בוהר ופרמי, והיה מרצה בלייפציג.
כשעלו הנאצים לשלטון ב-1933 עזב לגרמניה ועבר לארצות הברית. בסטנפורד פיתח ב-1934 רעיון לקיטוב נייטרונים (הפרדה לפי כיוון הסיבוב). בשנת 1939, בעזרת שיטה זו ולואי אלווארז, מדד את המומנט המגנטי של הנייטרון, תכונה שמדידה של השדה המגנטי שלו.
במלחמת העולם השנייה השתתף בפרויקט מנהטן ועבד גם על אמצעים נגד מכ"ם. אחרי המלחמה חזר לסטנפורד. יחד עם הנסן ופאקרד גילה את עקרון ההשראה הגרעינית, הידוע כ-NMR (תהודה מגנטית גרעינית). NMR בודקת את תגובת גרעינים לשדה מגנטי. השיטה שימשה לקביעת מבנה מולקולות ובהמשך לאבחון רפואי.
עבור פיתוח שיטות המדידה של מגנטיות גרעינית וקשרים שנוצרו בעזרתן, קיבל בלוך יחד עם אדוארד מילס פרסל את פרס נובל ב-1952. ב-1954 מונה למנהל CERN. נפטר בשווייץ בספטמבר 1983.
ב-1954 הצטרף לחבר הנאמנים של מכון ויצמן למדע. ביקר בישראל ב-1955 והשתתף בחנוכת המכון הגרעיני של ויצמן ב-1958. בתחילת 1960 שימש כמרצה אורח באוניברסיטה העברית. בפברואר 1962 הוענק לו דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית.
פליקס בלוך (1905, 1983) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי. קיבל את פרס נובל בפיזיקה ב-1952.
נולד בציריך ולמד במכון הטכנולוגי שם. הוא עבר ללמוד פיזיקה אצל שרדינגר.
עבודתו בדקה חלקיקים קטנים ואלקטרונים. מכניקת הקוונטים היא תיאוריה שעוסקת בחלקיקים זעירים.
ב-1933 עבר לארצות הברית ועבד באוניברסיטת סטנפורד. ב-1934 המציא שיטה לקיטוב נייטרונים. קיטוב פירושו הפרדה לפי כיוון הסיבוב של החלקיקים.
ב-1939 הוא ומדען אחר מדדו את המומנט המגנטי של הנייטרון. מומנט מגנטי הוא תכונה של השדה המגנטי שקיים אצל חלקיקים.
במלחמת העולם השנייה עבד על פרויקט מנהטן. אחרי המלחמה גילה עם עמיתים את עקרון ה-NMR. NMR (תהודה מגנטית גרעינית) עוזרת לבדוק מבנה מולקולות ומשמשת ברפואה.
ב-1954 מונה למנהל CERN. הוא נפטר בשווייץ ב-1983.
היה חבר נאמנים של מכון ויצמן. ביקר בישראל ב-1955 והשתתף בחנוכה של המכון ב-1958. גם היה מרצה באוניברסיטה העברית וקיבל תואר כבוד ב-1962.
תגובות גולשים