דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis, OA), נקראת גם "שחיקת סחוס", היא מחלה במפרקים שבה יש אובדן סחוס מפרקי. סחוס מפרקי הוא רקמה חלקה שמכסה את קצות העצמות במפרק. במחלה יש חוסר איזון בין בניית סחוס לשחיקתו: תאי הסחוס מייצרים חומרי בנייה אך גם אנזימים שמפרקים את הסחוס. העצם שמתחת לסחוס נעשית דקה ואז מתרחשים תהליכי ריפוי שמולידים בליטות עצם הנקראות אוסטאופיטים.
דלקת מפרקים ניוונית שכיחה. בכ-80% מהאנשים מעל גיל 65 ייראו שינויים ברנטגן, אך רק כ-60% מהם יחושו תסמינים. כאשר המחלה מופיעה בגיל צעיר, זה לרוב משני לפגיעה טראומטית במפרק.
דלקת מפרקים ניוונית יכולה להיות ראשונית (ללא גורם ברור, קשורה לגיל) או שניונית (נגרמת על ידי טראומה, ליקוי מבנה מולד, מחלה אחרת או בעיות מטבוליות). היא עלולה לפגוע במפרק אחד או במספר מפרקים בו־זמנית. נהוג לתאר אותה לפי המפרק הפגוע, למשל של הברך או הירך.
התסמין המרכזי הוא כאב הדרגתי שמחמיר במאמץ ומוקל במנוחה. מופיעה גם נוקשות, הגבלת תנועה וקשקוש או חריקות במפרק (קרפטציות). לעיתים קיימים סימני דלקת מקומיים כמו נפיחות, חום ואודם. בעמוד השדרה עלול להיווצר לחץ על שורשי עצב שיביא לכאב מוקרן, נימול או חולשה. בידיים נראים לעתים קשרירים (גושי עצם) במפרקי האצבעות, שקוראים להם קשרירי היברדן וקשרירי בוכרד, והם מגבילים תנועה.
האבחון מבוסס על תסמינים ובדיקה גופנית. צילום רנטגן מראה הצרות של המרווח המפרקי (אובדן סחוס), ציסטות בעצם התת-סחוס, אזורים סקלרוטיים ובליטות עצם (אוסטאופיטים). בצעדים הראשונים הצילום עלול שלא להראות שינויים. אין בדיקות דם שמייחדות את המחלה; לעיתים בודקים דם או את הנוזל שבתוך המפרק (נוזל סינוביאלי, הנוזל במפרק) כדי לשלול מחלות אחרות.
אין תרופה שמרפאה לחלוטין. מטרת הטיפול היא להקל על כאב ולשמור על תפקוד המפרק. שינויים באורח החיים עוזרים מאוד: דיאטה ומשקל תקין, פיזיותרפיה ופעילות גופנית שמתאימות למצב. פיזיותרפיה מחזקת שרירים ומשפרת טווח תנועה. שימוש בעזרים כמו מקל הליכה או מקבעים יכול להקל על עומס המפרק. מנוחה חשובה, אך היא צריכה להיות משולבת בתרגול כדי למנוע נוקשות וחולשה.
תרופות להקלת כאב מועילות; הן ניתנות כתכשירים פומית או כמשחות למריחה. גירוי חשמלי חיצוני (TENS) עשוי להפחית כאב. כשיש סימני דלקת משתמשים במשככי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs). לעיתים מזריקים קורטיקוסטרואידים ישר למפרק. טיפולים בזריקות חומצה היאלורונית או בפלזמה עשירה בטסיות (PRP) נחקרים ומשמשים בחלק מהמקרים, אך יעילותם לא חד-משמעית. דיקור סיני נראה בעל תועלת מועטה עד אפסית.
תוספי סחוס פופולריים כמו גלוקוזאמין וכונדרויטין סולפט אינם נתמכים בממצאים חזקים; עדויות מועטות בלבד מצביעות על תועלת. יש מספר מחקרים שמראים יעילות אפשרית ל-MSM בהקלה על כאב.
כשהטיפולים השמרניים אינם מספקים, שוקלים ניתוחים. הניתוחים כוללים החלפת מפרק במלאכותי, הסרת שבבים מפרקים, תיקון צורת העצמות או מקבעים ליציבות.
דלקת מפרקים ניוונית נקראת גם שחיקת סחוס. סחוס מפרקי הוא רקמה חלקה שמכסה עצמות במפרק. במחלה הסחוס נשחק והופעות בליטות עצם נוצרות.
המחלה נפוצה בעיקר אצל אנשים מבוגרים. ברובם רואים שינויים בצילום רנטגן, אבל לא אצל כולם יש כאב.
יש שתי צורות: ראשונית בלי סיבה ברורה, ושניונית שנגרמת מפציעה או מחלות אחרות.
התסמין העיקרי הוא כאב שמחמיר בתנועה ומוחלש במנוחה. יש גם נוקשות וקושי להזיז את המפרק. במפרקי האצבעות יכולים להופיע גושים של עצם שמגבילים תנועה.
האבחון נעשה על‑ידי בדיקה וצילום רנטגן. צילום מראה הצרות מרווח בין העצמות ובליטות עצם. לפעמים בודקים נוזל מהמפרק כדי לשלול מחלות אחרות.
אין תרופה מוחלטת. הטיפול מקל על הכאב ומשפר תנועה. עושים תרגילים, פיזיותרפיה והרזיה להפחתת העומס. משתמשים בעזרים כמו מקל הליכה. יש גם משחות וכדורים נגד כאב. כשאמצעים אלה לא עוזרים, עושים ניתוחים להחלפת המפרק או לתיקון העצם.
