דניאל "דן" בורוס (5.3.1937, 31.10.1965) היה יהודי אמריקאי שפעיל במפלגות נאציות ובקו קלוקס קלאן. הוא נודע בהתנגדותו לשוויון ובשנאתו כלפי יהודים ושחורים.
נולד בברוקלין להורים ג’ורג’ ואסתר סנשיין בורוס והתחנך ברצות קהילה יהודית. בילדותו הצטיין בלימודים, עם מדד IQ גבוה, וחגג בר־מצווה בבית כנסת אורתודוקסי. לצד זאת גילה עניין חזק בסמלים צבאיים ונאציים.
שירת בדיוויזיית האווירובורן ה־82 של הצבא האמריקני. שם כינו אותו בכינוי גיחוך שהזכיר את המנהיג הנאצי. שוחרר מהצבא אחרי בעיות התנהגות וניסיונות התאבדות.
לאחר הצבא הצטרף למפלגה הנאצית האמריקאית של ג’ורג’ לינקולן רוקוול. הוא החזיק בתפקידים בכירים, ותיאר את עצמו בתפקידים כמו "מתכנן ההשמדה", תואר של ארגון שהיה אנטישמי. בעקבות סכסוך עז פרש והצטרף אחר־כך ל־National Renaissance Party.
בשנות ה־60 עבר לקו קלוקס קלאן, וב־1965 מונה ל"קינג קליגל" של ניו יורק. תפקיד זה כלל גיוס חברים והפצת תעמולה. הוא הוציא גם עיתון תעמולה בשם The Battle Organ of Racial Fascism.
בורוס השתמש בפרובוקציות ובאמצעים מזעזעים כדי למשוך תשומת לב. הוא הצטלם במדי אס־אס על רקע אתרי השמדה, ושילב חפצים פוגעניים בהתנהגותיו הציבורית.
ב־31 באוקטובר 1965 פירסמה הניו יורק טיימס דיווח שמגלה את מוצאו היהודי. אותו יום בורוס התאבד בבית where he was staying with a Klan leader. הוא היה בן 28. הוריו זיהו את גופתו, והיא נשרפה ונקברה בבית־קברות אזרחי ברדינג, פנסילבניה.
לאחר מותו היו תגובות מעורבות: המפלגה הנאצית האמריקאית טענה כי הוא הכחיש את יהדותו כשנכנס אליה, בעוד מפלגות אחרות כינו אותו גיבור או קדוש. מנהיגים נאו־נאציים השתמשו במותו כדי לתקוף שוב את היהודים.
סיפורו שימש השראה לסרטו של הנרי בין, "המאמין", שמבוסס על הדילמות והסתירות בחייו.
דן בורוס נולד ב־1937 בניו יורק. הוריו היו יהודים. הוא למד בבית ספר יהודי וחגג בר־מצווה.
כשהיה צעיר אהב מדי צבא וסמלים. אחר־כך שירת בצבא האמריקאי.
בהמשך הצטרף לקבוצות שדעותיהן היו שונאות כלפי יהודים ושחורים. קבוצות אלה נקראות פה נאציות וקו קלוקס קלאן. נאצי = אדם שתומך ברעיונות שמזיקים לאנשים אחרים בגלל מוצאם.
דן השתתף בהפגנות והפיץ חומרי שנאה. הוא גם צילם את עצמו במדים ובסמלים מזעזעים.
ב־1965 עיתון גדול גילה שהוא בעצם מהמשפחה היהודית. באותו יום דן לקח את חייו. הוא היה בן 28.
אחרי מותו היו אנשים שאמרו דברים שונים עליו. סיפורו עורר דיון על שנאה וזהות.
האירועים בחייו שימשו השראה לסרט בשם "המאמין".
תגובות גולשים