דניאל ג'וזף בורסטין נולד באטלנטה ב-1914 ולמד משפטים ואקדמיה. הוא סיים את לימודי המשפטים בהרווארד, קיבל מלגת רודז ולמד בבייליול קולג' באוקספורד (מלגה שמאפשרת לימודים בחו"ל), וקיבל דוקטורט מייל. עבד כעורך דין וכפרופסור באוניברסיטת שיקגו במשך כ-25 שנים. שימש גם כמנהל המוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקאית בסמית'סוניאן וכתב יותר מ-20 ספרים. בין כתביו יש טרילוגיה על החוויה האמריקאית; הספר האחרון בטרילוגיה, "האמריקאים: הניסיון הדמוקרטי", זכה בפרס פוליצר להיסטוריה ב-1974.
בשנת 1961 פרסם בורסטין את הספר "הדימוי: מדריך לאירועים מדומים באמריקה". בורסטין משתמש במונח "אירוע מדומה" כדי לתאר פעילויות שנוצרו למטרות פרסום. הוא מסביר שאצלנו לעיתים ההעתק או השידור של האירוע נחשבים חשובים יותר מהאירוע עצמו. הרעיון שלו נחשב נקודת מפנה בשיחה על תרבות המודרנית, והוא דומה לעבודות פילוסופיות וסוציולוגיות שצצו אחר כך.
בשנים 1975, 1987 כיהן בורסטין כספרן הראשי של ספריית הקונגרס. התפקיד הזה הוא מנהל הספרייה הגדולה של ארצות הברית. מינויו עורר ויכוח מכיוון שהוא לא היה "מנהל ספריה" מקצועי, אבל הסנאט אישר אותו. בתקופת כהונתו הקים את "מרכז הספר" כדי לעודד קריאה וכישורי קריאה. הוא גם הוביל פרויקט שיקום של שני מבנים ישנים של הספרייה, בניין תומאס ג'פרסון ובניין ג'ון אדמס. סיים את תפקידו ב-4 באוגוסט 1987.
הוא נפטר בוושינגטון בשנת 2004.
דניאל בורסטין נולד ב-1914 בעיר אטלנטה. הוא למד משפטים בהרווארד. קיבל מלגת רודז, שהיא פרס ללימודים באוניברסיטה אחרת, ולמד גם באוקספורד. לאחר מכן קיבל תואר גבוה מאד מיייל. הוא עבד כפרופסור ועורך דין.
בורסטין כתב ספר חשוב ב-1961 בשם "הדימוי". "דימוי" כאן אומר תיאור או תמונה של משהו. הוא הדגיש את הרעיון של "אירוע מדומה". אירוע מדומה (אירוע שנוצר כדי לפרסם משהו) הוא דבר שמראה טוב בתקשורת, אבל הוא לא תמיד אמיתי או חשוב.
מ-1975 עד 1987 היה בורסטין ראש ספריית הקונגרס. זהו הגוף שאחראי על הספרים של הקונגרס בארצות הברית. הוא יסד את "מרכז הספר" כדי לעודד אנשים לקרוא. הוא גם שיפץ שני בניינים ישנים של הספרייה. בורסטין נפטר בוושינגטון ב-2004.
תגובות גולשים