דפנה (מיתולוגיה)

דפנֵה (ביוונית: Δάφνη) היא דמות במיתולוגיה היוונית. היא אחת מהנאיאדות, נימפות שמקושרות למקורות מים מתוקים. על פי המסורת, אפולו התאהב בה ורדף אחריה. כשהבינה שלא תוכל להימלט, היא קראה לאביה, אל הנהר פניוס, והוא הפך אותה לעץ דפנה (בער אציל). מאז העץ מקודש לאפולו, ובמשחקים הפיתיים בדלפי מנצחים קיבלו זר דפנה (זר עלי דפנה).

יש כמה גרסאות לסיפור. במטמורפוזות של אובידיוס, ספר עתיק שמתאר טרנספורמציות, מסופר שארוס (קופידון) נוקם באפולו ומשלח חץ שגורם לאפולו להתאהב בדפנה ולרדוף אחריה. כשנגעה המבחן, דפנה התחננה לאביה והפכה לעצים: זרועותיה נהפכו לענפים ושיערה לעלים. לפי גרסה אחרת של הייגינוס, גאיה, אלת האדמה, זו שהפכה אותה לעץ.

עץ הדפנה, או ער אציל, נפוץ באזור הים התיכון. מגדלים אותו גם כצמח תבלין וכצמח נוי. בצפון ישראל הוא גדל כעץ בחרישים לחים, ובגבול הדרומי יותר הוא יכול להראות כמו שיח.

הסיפור הצית אומנים במשך מאות שנים. נכתבו אופרות (כמו מאת יאקופו פרי והיינריך שיץ), ונוצרו ציורים ופסלים שמרוכזים ברגע ההפיכה של דפנה לעץ. ברניני, שהושפע מתיאוריו של אובידיוס, יצר פסל מפורסם של אפולו ודפנה. הפסל נמצא כיום בגלריית בורגזה ברומא. גם שמו של אסטרואיד 41 דפני נלקח מהדמות; הוא התגלה על ידי הרמן גולדשמידט ב-1856.

דפנה היא דמות מהמיתולוגיה היוונית. היא נאיאדה, נימפה של מים (יצור הקשור למעיינות ונחלים). אפולו התאהב בה ורדף אחריה. כשלא יכלה לברוח, היא ביקשה עזרה מאביה, אל הנהר פניוס. הוא הפך אותה לעץ דפנה. מאז העץ קשור לאפולו וניצחון קיבלו בו זר דפנה.

יש כמה גרסאות. באחת, ארוס (קופידון) גרם לאפולו להתאהב בה. ברגע ההפיכה, ידיה הפכו לענפים ושיערה לעלים.

עץ הדפנה גדל באזור הים התיכון. משתמשים בו כתבלין וכעץ נוי. בצפון ישראל הוא גדל ביערות רטובים.

הסיפור עורר אמנים. יש אופרות, ציורים ופסלים על דפנה. ברניני עשה פסל מפורסם של הסצנה. הפסל נמצא בגלריית בורגזה ברומא. גם אסטרואיד בשם דפני נקרא על שמה.