דקדוק לקסיקלי פונקציונלי

דקדוק לקסיקלי-פונקציונלי (אנגלית: Lexical-Functional Grammar; LFG) היא מסגרת תאורטית בבלשנות. היא שייכת לאסכולה הגנרטיבית והוצגה בשנות ה-70 על ידי ג'ואן ברזנן ורונלד קפלן. הם פיתחו אותה כתגובה לחולשות שהם ראו בתאוריות הטרנספורמטיביות.

המחקר ב-LFG מתמקד בעיקר בתחביר (איך משפטים בונים) ובקשריו למורפולוגיה (מבנה המילים) ולסמנטיקה (משמעויות). עד כה נערכו מעט מחקרים בפונולוגיה (צלילים), אך לאחרונה משולבת בה גם תאוריית האופטימליות במחקרים.

לפי LFG, לשפה יש כמה ממדים מקבילים. כל ממד מיוצג במבנה נפרד, עם חוקים ומושגים משלו. שני מבנים מרכזיים הם מבנה המרכיבים וכינויו: עץ תחבירי, שמתאר איך מילים מתחברות לצירופים; ומבנה פונקציונלי, Attribute-Value Matrix (AVM), כלומר מטריצה של תכונות וערכים, שמייצגת תפקידי משפט כמו נושא ונשוא, בלי לשמור על סדר מילים קבוע.

לדוגמה, במשפט "האוגר אוכל פלאפל" מבנה המרכיבים מפריד לצירוף שמני וצירוף פועלי, בעוד המבנה הפונקציונלי מציין נושא, נשוא, זמן ומושא. בהבחנה הזו LFG טוענת שמבנה העצים של השפה לא תמיד מתאים לתאר את תפקידי המילים.

LFG מדגישה גם פעולות לקסיקליות, כלומר שינויים שמתרחשים ברמת המילה (הלקסיקון). למשל, פעלים בפסיביות (סביל) נרשמים ככניסות לקסיקליות נפרדות עם מיפוי שונה של הארגומנטים. רעיון זה של רישום הפעולות בלקסיקון השפיע גם על חוקרים בגישות חומסקיאניות.

גישה זו שימושית במיוחד לשפות לא-מבניות (שפות שבהן סדר המילים פחות חשוב לקביעת התפקידים התחביריים), כי היא מאפשרת להפריד בין צורה לתפקיד. מטרה מרכזית של LFG היא להיות רלוונטית גם למחקר תיאורי וגם למחקר חישובי; לכן היא מנוסחת בצורה פורמלית ומתמטית, ויש דקדוקים ממוחשבים רבים המבוססים עליה.

בישראל עסק בפיתוח התאוריה פרופסור יהודה פאלק מהאוניברסיטה העברית, שפרסם ב-2001 ספר מבוא בכותרת "דקדוק לקסיקלי פונקציונלי: מבוא לתחביר מבוסס אילוצים מקבילים".

דקדוק לקסיקלי-פונקציונלי נקרא גם LFG. זו דרך להראות איך שפה עובדת. היא הומצאה בשנות ה-70 על ידי ג'ואן ברזנן ורונלד קפלן.

LFG אומרת שלשפה יש כמה שכבות ביחד. כל שכבה מסבירה דבר אחר. יש "מבנה המרכיבים" שמראה איך מילים מתחברות. ויש "מבנה פונקציונלי" שמראה מה תפקיד המילים, כמו מי הנושא ומי המושא. מבנה פונקציונלי מיוצג כ-AVM. AVM זו רשימה של תכונות וערכים, כמו טבלה קטנה.

לדוגמה: "האוגר אוכל פלאפל". מבחינת חיבור מילים זה פועל עם שם. מבחינת תפקידים זה אומר מי אוכל ומה נאכל.

LFG גם אומרת שחלק מהשינויים נעשים ברמת המילה בלקסיקון. לדוגמה, כשפועל הופך לפסיבי, זה נרשם במילה עצמה.

הגישה טובה לשפות שבהן סדר המילים לא קובע הכל. המודל משמש גם לבניית מחשבים שמבינים שפות.

בישראל כתב יהודה פאלק ספר מבוא על הנושא ב-2001.