דקונסטרוקציה

דקונסטרוקציה היא שיטה פילוסופית וספרותית פוסט-סטרוקטורליסטית (גישה שמטילה ספק במשמעויות קבועות בשפה), שמקושרת בעיקר עם ז'אק דרידה. בקצרה, היא פירוק של טקסט ובנייה מחדש במסגרת קריאה ביקורתית, שמטרתה לפורר משמעות יציבה בתוך הטקסט.

דרידה ומחשבים אחרים השתמשו במילה כדי לתאר מעין אירוע קריאה שבו משתנים גבולות המשמעות. דרידה התנגד להגדרות פשוטות של המונח וטען שאין תשובה פורמלית אחת לשאלה "מהי דקונסטרוקציה". רבים כתבו על הנושא; חלק מהטקסטים קשים, וחלק ראו בסגנון הכתיבה הזה חלק מהשיטה.

דקונסטרוקציה אינה פירוק הרסני של הטקסט. כפי שאמרה ברברה ג'ונסון, היא קרובה יותר למושג "לנתח", כלומר לפרק כדי להבין. הטקסט הדקונסטרוקטיבי חי בתוך טקסט אחר ותלוי בו. השיטה כוללת קריאה צמודה, שבה בוחנים אילו טענות הטקסט מציג ואילו הוא מסתיר. הקורא מוסיף לעתים רסיסי המשמעות שהטקסט עצמו מאפשר, וכל הוספה כזו יכולה לערער על המבנה שהמחבר ביקש להציג.

הדקונסטרוקציה עוסקת בביקורת רדיקלית של פרויקט הנאורות ושל מטאפיזיקה, כלומר רעיונות שמנסים לקבוע אמת מוחלטת. מטרה מרכזית שלה היא התקיפה של "מטאפיזיקה של נוכחות" או לוגוצנטריות (הרעיון שהשפה-מחשבה היא מקור זכויות עליון ומשמעות יציבה). במבט מעשי, דקונסטרוקציה מראה כיצד פרטים שנראים "מקריים" בטקסט יכולים לערער את המשמעות ה"מהותית" שהוא מנסה להעניק.

דקונסטרוקציה היא דרך לקרוא טקסטים. היא קשורה לז'אק דרידה.

בדרך הזו קוראים טקסטים very carefully, קריאה צמודה. פוסט-סטרוקטורליסטית (תנועה שבודקת איך שפה עובדת) משתמשת ברעיון הזה.

הרעיון העיקרי הוא לפרק את הטקסט ולבנות אותו מחדש. פירוק = לבדוק חלקים קטנים. המטרה היא למצוא איפה הטקסט אומר משהו ברור ואיפה הוא מסתיר דברים.

דקונסטרוקציה לא הורסת את הטקסט. היא מראה שאפשר להבין אותו גם אחרת. היא גם מבקשת לבדוק רעיונות ישנים שאומרים שיש רק אמת אחת. יש מילה מסובכת לזה: לוגוצנטריות (האמונה שמילים מסוימות תמיד צודקות). דקונסטרוקציה מערערת על המחשבה הזו.

כך, כשקוראים בצורה דקונסטרוקטיבית, שמים לב אפילו לפרטים קטנים שיכולים לשנות את המשמעות הכללית.