דרבוקה היא תוף יד, סוג של כלי הקשה מהמזרח התיכון.
במקום השם שנחשב לרוב קשור לפועל בערבית "ضرب" (היכה), השם נובע מהפועל הערבי "دربك" שמשמעותו להכות בתוף.
במקור הדרבוקות היו עשויות חרס עם עור מתוח מעל, אך כיום יש גם גופים ממתכת וראשי תוף מפלסטיק. הדרבוקה נפוצה במדינות המזרח התיכון וכיום גם ברחבי העולם.
יש כמה סוגי דרבוקה מוכרים, למשל הדרבוקה הטורקית והדוהולה המצרית, ועוד גרסאות באגן הים התיכון, כמו בארמניה, יוון, בולגריה והונגריה. בשמות מקומיים קראו לה במצרים "טַבְּלַה", בסוריה "דִרְבַּכֶּה" ובעיראק "דנבּכּ".
הדרבוקה פופולרית כי קל להתחיל לנגן עליה וללמוד מקצבים פשוטים. אפשר להפיק ממנה שני צלילים עיקריים: צליל עמוק במרכז וצליל גבוה בדופן, ועוד צלילים ממכות על הגוף החרסי או המתכתי.
דרבוקה היא תוף יד מהמדינות שליד הים התיכון.
"כלי הקשה" זה כלי שמכים בו כדי ליצור צלילים.
לראשונה היו דרבוקות מעוצבות בחרס עם עור עליון. היום יש גם מתכת וראש פלסטיק.
במדינות שונות קוראים לה בשמות אחרים, למשל במצרים "טַבְּלַה" ובסוריה "דִרְבַּכֶּה".
היא פופולרית כי קל ללמוד עליה קצבים פשוטים.
יש לה שני צלילים עיקריים: צליל עמוק כשמכים במרכז וצליל גבוה כשמכים בדופן.
אפשר גם להפיק צלילים אם מכים על גוף החרס או המתכת.
תגובות גולשים