דרום תימן

דרום תימן הייתה מדינה בדרום חצי האי ערב בין ים סוף לסולטנות מסקט ועומאן. היא התקיימה משנת 1967 עד 1990, אז התאחדה עם צפון תימן והוקמה הרפובליקה של תימן. במשך השנים הראשונות נקראה המדינה "הרפובליקה העממית של דרום תימן" (1967, 1970), ובהמשך "הרפובליקה של תימן הדמוקרטית העממית" (1970, 1990). עיר הנמל העיקרית הייתה עדן, ובירת המדינה נקראה מדינת אל‑שעב("עיר העם"). האוכלוסייה בסוף התקופה הייתה כ‑1.3 מיליון איש, ושטח המדינה כ‑332,970 קמ"ר.


דרום תימן נוצרה מהמושבה הבריטית עדן ומהשטחים שסביבו שנקראו "שטחי החסות" (שטחים שבעלי שלטון מקומי אך תלויים במדינה זרה). השלטון הבריטי שלט באזור לאורך המאה ה‑19 וה‑20. בשנות ה‑50 וה‑60 ניסו הבריטים לאחד חלק מהסולטנויות בפרויקט פדרציה, אך ההתנגדות השבטית והלאומנית גדלה.


הבריטים שלטו בעדנֶן כדי לשמור על נתיבי מסחר חשובים. ב‑1937 הפכה עדן למושבת כתר בריטית, ואזורי החסות קיבלו שמות נפרדים. חלקים מהחסות היו מדבריים וקשים למחיה. האיים פרים, קאמראן וסוקוטרה היו תחת השלטון של דרום תימן.


בשנות ה‑60 התגברו מאבקים לאומניים. ארגוני מורדים כמו הליגה הדרום ערבית והחזית הלאומית לשחרור (הנל"פ) פעלו נגד השלטון הבריטי. ב‑1967 התברר כי המשטר הפדרלי קרס, ובריטניה החליטה לפנות. ב‑29 בנובמבר 1967 הוכרזה העצמאות וקחטאן אל‑שעבי מונה לנשיאה ולראש הממשלה הראשון.


המדינה הוכרה באו"ם ובהליגה הערבית, אך התמודדה עם קשיים כלכליים ופוליטיים. סכסוכים פנימיים בתוך הנל"פ והפיכות הובילו לשינויי שלטון ב‑1969. הממשלה שקמה הייתה שמאלנית והתקרבה לברית המועצות ולסין, שקיבלו לתת סיוע. דרום תימן נקטה במדיניות אנטי‑מערבית ואנטי‑ישראלית, וניתקה קשריה עם ארצות הברית.

ב‑1990, אחרי סיום המלחמה הקרה, איחדה דרום תימן עם צפון תימן ל"הרפובליקה של תימן". בשנת 1994 פרץ עימות קצר בין הצפון לדרום. החל משנת 2007 הופיעה תנועה דרומית שקראה לעצמאות, וב־2017 קם פלג ממנה שייסד את מועצת המעבר הדרומית ושלט בחלקים בדרום במהלך מלחמת האזרחים בתימן.

דרום תימן הייתה מדינה בדרום חצי האי ערב. היא הייתה בין הים האדום לסולטנות מסקט ועומאן. המדינה התקיימה מ‑1967 עד 1990. העיר הכי חשובה הייתה עדן. בירת המדינה נקראה מדינת אל‑שעב, שפירושו "עיר העם".


השטח היה בעבר מושבה בריטית. מושבה זה אזור ששולטים בו מדינה מרחוק. בשנות ה‑60 התרחשו מאבקים בין הבריטים לבין קבוצות מקומיות שרצו עצמאות. ב‑29 בנובמבר 1967 הוכרזה עצמאות, וקחטאן אל‑שעבי הפך לנשיא הראשון.


כמה קבוצות רצו לשלטון, והיו גם סכסוכים פנימיים. המדינה התקשתה כלכלית. היא קיבלה עזרה בעיקר מברית המועצות וסין. דרום תימן הייתה לעתים עוינת למדינות אחרות, ובחרה במדיניות שמאלית.


ב‑1990 התאחדה דרום תימן עם צפון תימן ויצרו מדינה אחת. בשנת 2007 צצו קבוצות דרשו עצמאות דרומית. ב‑2017 חלק מהן הקים גוף שנקרא מועצת המעבר הדרומית, וניהל שליטה בחלקים מדרום תימן בזמן המלחמה.