דרך הבשמים (ישראל)

״דרך הבשמים - ערי מדבר בנגב״ היא קבוצת אתרים היסטוריים שהוכרזו על ידי אונסק"ו (ארגון ששומר אתרי היסטוריה). ההכרזה התייחסה לארבע ערים נבטיות: עבדת, ממשית, שבטה וחלוצה. סביב הערים יש גם מצודות, חאנים (מקומות מנוחה לסוחרים) ושרידים חקלאיים.

הדרך חיברה את ערב לים התיכון. אנשים התחילו להשתמש בה כשהחלו להוביל סחורות בגמלים. הגמלים הם בעלי חיים שעוזרים לשאת משאות במדבר. הנבטים (עם עתיק) השתמשו בדרך במשך מאות שנים.

הדרך שימשה להעברת בשמים חשובים, כמו לבונה ומור (ריחות מיוחדים ששימשו בטקסים). עוד הובילו שם תבלינים, מלח וחומר בשם אספלט ששימש לאטום אוניות.

הסוחרות נעו בשיירות (קבוצות גמלים). לשיירות היו הרבה סחורות וגם מזון וציוד.

בהמשך הרומאים שלטו בדרך. מאוחר יותר חלק מהערים ננטשו.

האתרים בקטע של כ-100 ק"מ בנגב, ממואה ליד הגבול עם ירדן ועד חלוצה ליד מצרים. גדלי המקטעים משתנים, וחלקם פתוחים לטייל בם רק אחרי רישום באינטרנט.

ב-2021 הושקו הרשאות דיגיטליות לטיול בשני מקטעים: רמת נקרות (כ-7 ק"מ) ומקטע קצר של כ-2 ק"מ. יש גם מקטע פתוח שחוצה את מכתש רמון (כ-10.5 ק"מ). מטיילים מתבקשים ללכת רק בשביל המסומן ולא להזיז אבנים או לדרוך על שרידים.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!