'''דרך המלך''' הייתה דרך מסחר עתיקה באזור הלבנט.
היא התחילה בהליופוליס במצרים, המשיכה לקליסמה (סואץ של היום), חצתה את מדבר סיני עד אילת ועקבה. משם פנתה מזרחה לאורך עבר הירדן המזרחי ועברה בפטרה, במעאן ובסלע.
הדרך המשיכה צפונה דרך אזור מואב והגלעד, עברתה מידבא ורבת־עמון (עמאן של היום), והמשיכה לרמת הגולן ודמשק. היא הגיעה עד תדמור (פטרה) וארם נהריים וסיימה ברספה על הפרת העליון.
בחלקים מסוימים קראו לה "דרך אדום" או "דרך המדבר האדום". שמה "דרך הנחושת" נובע ממעבר באזורי מכרות נחושת בערבה, שם כרו נחושת כבר בסוף האלף השלישי לפנה"ס.
בתנ"ך מסופר שבני ישראל ביקשו לעבור דרך אדום ונענו בשלילה על ידי מלך אדום וסיחון, מלך האמורי. בקרב מול סיחון ניצחו בני ישראל. כתוצאה מכך התיישבו באזור שבטי גד, ראובן וחצי שבט מנשה.
ממלכות כמו אדום, מואב ועמון התבססו בחלקן על הדרך למסחר.
הנבטים, עם שגר במרכז ודרום ערב, השתמשו בדרך להעברת לבונה ותבלינים מדרום ערב. בתקופה הרומית בנה הקיסר טראיאנוס את הדרך מחדש וקרא לה "דרך טראיאנוס החדשה".
בימי הביניים המאוחרים הדרך שימשה גם כנתיב עלייה לרגל לנוצרים, שכן היא עברה ליד הר נבו, שמוזכר בתנ"ך כאתר מותו של משה. דרך קרובה חיברה גם לירושלים ולאתר הטבילה של יוחנן המטביל על נהר הירדן.
ממאה ה-7 ועד המאה ה-16 נחשבה הדרך לנתיב עיקרי לחג' (עלייה לרגל למכה) משטחים מסוריה ועיראק. השימוש פחת כשאת הטורקים בנו את הדרך החדשה במאה ה-16. בתקופת הצלבנים הדרך היתה מסוכנת לעתים, ובפעמים מסוימות הותקפו עולי רגל, אירועים אלה תרמו לקרב קרני חיטין ולנפילת הממלכה הצלבנית ב-1187.
לורנס איש ערב השתמש בנתיב זה ב-1917 כדי להעביר דוח על הניצחון הערבי בעקבה במהירות אל קהיר.
ביטוי "דרך המלך" מבטא דרך נכונה וישירה, מול דרכים עוקפות.
כיום כביש 35 בירדן עוקב אחרי מרבית תוואי הדרך. ערים מרכזיות על ציר זה הן עקבה, פטרה (מעאן), כרכ, עמאן ויריד. כל הערים הללו כללו בעבר מצודות להגנה על נוסעים ולגביית מיסים. המעבר מערבה לכיוון ארץ ישראל אפשרי בעיקר באזור הנגב והערבה, ושם נמצאות דרכי מסחר עתיקות לכיוון באר שבע ועזה.
'''דרך המלך''' הייתה דרך מסחר ישנה באזור הלבנט.
היא החלה במצרים, עברה דרך סואץ והמשיכה במדבר עד אילת ועקבה. משם ירדה לצד הירדן ועברה בערים כמו פטרה ועמאן.
קראו לה גם "דרך אדום" ו"דרך הנחושת". קוראים לה כך כי באזור היו מכרות נחושת.
בתנ"ך כתוב שבני ישראל ביקשו לעבור בארץ אדום. הם נלחמו בסיחון וניצחו. אחרי זה חלק משבטים ישבו שם.
הדרך הייתה חשובה למסחר. הנבטים, עם שגר בדרום ערב, שילחו דרך זו לבונה ותבלינים.
ברומא שיפצו את הדרך וקראו לה על שם הקיסר טראיאנוס.
בזמן הביזנטים, הנוצרים השתמשו בה כדי להגיע למקומות קדושים. היא עברה ליד הר נבו, קשור לסיפור משה.
מאות רבות הייתה הדרך נתיב עיקרי לעלייה לרגל למכה. בתקופות מסוימות הייתה מסוכנת בגלל קרבות ופשיטות. אירועים אלה הובילו לקרב גדול בשם קרני חיטין.
לורנס איש ערב חצה את הדרך במהירות אחרי הניצחון בעקבה ב-1917.
כיום כביש מודרני (כביש 35) עובר במקום. ערים חשובות על הדרך הן עקבה, פטרה, עמאן ויריד. פעם היו שם מצודות ששמרו על השיירות והגנו על סוחרים.
תגובות גולשים