ד'ו אל-קעדה (תעתיק מדויק: ד'ו (א)לְקַעְדָה; בערבית: ذُو ٱلْقَعْدَة) הוא החודש האחד־עשר בלוח השנה המוסלמי. הוא גם החודש הראשון מארבעת החודשים הקדושים: ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה, מוחרם ורג'ב.
שורש הפועל "קעדה" פירושו להימנע או להשתמט מלצאת לקרב, כלומר לא לצאת להילחם. המילה "ד'ו" משמעותה "בעל" או "בעלים". על־פי פירוש זה, שם החודש מצביע על "בעל שביתת הנשק".
בזמנים קדומים, הערבים הפגאנים נהגו שלא להילחם בחודש זה.
ד'ו אל-קעדה (תעתיק: ד'ו אל-קעדה; בערבית: ذُو ٱلْقَعْدَة). זה החודש ה־11 בלוח של המוסלמים. זה גם אחד מארבעת החודשים הקדושים.
"קעדה" אומר להימנע מללחום. "ד'ו" אומר "בעל". לכן השם מצביע על "בעל שביתת הנשק". אנשים ערביים בתקופות ישנות נמנעו מקרבות בחודש הזה.
תגובות גולשים