האדרת (אופרה)

''האדרת'' (באיטלקית: Il tabarro) היא אופרה במערכה אחת מאת ג'אקומו פוצ'יני. הלברית (טקסט האופרה) נכתבה על ידי ג'וזפה אדאמי והיא מבוססת על סיפור של דידיה גולד, La houppelande. "האדרת" היא האופרה הדרמטית מבין שלוש אופרות קצרות שכוללות את הטריטיקו של פוצ'יני. שתי האופרות הנוספות הן "ג'אני סקיקי" ו"האחות אנג'ליקה". הבכורה התקיימה ב-14 בדצמבר 1918 במטרופוליטן אופרה, ניו יורק.

פוצ'יני הלחין את הטריפטיך בשני שלבים: קיץ־סתיו 1913 ואז אוקטובר 1915 עד נובמבר 1916. הכתיבה נעצרה כדי להשלים את אופרתו "הסנונית" (La rondine). בתחילה שקל להציג את "האדרת" עם אופרה מוקדמת אחרת שלו, "לה וילי". בעקבות שיתוף פעולה עם הלבריתן ג'ובאקינו פורצאנו, החליט פוצ'יני לשלב את היצירה כפתיחה לטרילוגיה של אופרות בנות מערכה אחת.
האופרה התקבלה באדישות בהופעות הראשונות בארצות הברית וברומא (11.1.1919). פוצ'יני ערך שינויים רבים בפרטיטורה; גרסה חדשה הוצגה בפירנצה ב-10.5.1919. שינויים נוספים נעשו באריית מיכלה "Scorri, fiume eterno"; מילים ומבנה שונו, והגרסה הסופית הוצגה ב-28.1.1922 בתיאטרון קוסטאנצי.

העלילה מתרחשת בשעת שקיעה על נהר הסן. על סיפון סירת משא עומד מיכלה, בעל הסירה בן חמישים, הנשוי לג'ורג'טה הצעירה ממנו. מיכלה חושש שג'ורג'טה בוגדת בו עם לואיג'י, אחד מהסבלים. סימן מוסכם לפגישה הוא הדלקת גפרור על ידי ג'ורג'טה.
מיכלה נזכר בימים יפים שעברו עליהם עם ג'ורג'טה והתינוק שלהם, שפשטולו מרומז כי מת. הוא מנסה לקרב אליה את הזיכרונות האלה. כשלואיג'י מגיע, מיכלה כופה עליו וידוי על יחסיו עם ג'ורג'טה. אחר כך הוא חונק את לואיג'י ומסתיר את גופתו תחת האדרת (המעיל הגדול) שלו. ג'ורג'טה יוצאת לחוץ ומביעה פחד. מיכלה מסיר את האדרת, והגופה נפתחת לעיני ג'ורג'טה.

פוצ'יני משתמש בתזמור כהה וממוקד כדי ליצור דרמה קצרה ועוצמתית. כלי נשיפה וכלי הקשה בולטים בתזמור. בנוסף לכלי התזמורת הרגילים מופיעים נבל (harp), צ'לסטה (celesta) וגלוקנשפיל (glockenspiel). בפרטיטורה מצוינים גם קורנית, צופר, צופר של מכונית ופעמון גדול להדגשה בזירה.
המוזיקה מאופיינת בהרמוניה כרומטית מאוד, כלומר שימוש בצלילים קרובים זה לזה, בהשפעות ווַגנר, מלחינים פוסט־רומנטיים ואימפרסיוניזם.

בולטת במיוחד האריה של מיכלה: "Scorri, fiume eterno" ("זרום, נהר נצחי"), שעברה שינויים משמעותיים במילותיה ומבעה.

''האדרת'' (Il tabarro) היא אופרה קצרה של המלחין ג'אקומו פוצ'יני. אופרה היא מחזמר שבו שרים במקום לדבר. הלברית (טקסט האופרה) נכתב על ידי ג'וזפה אדאמי. הבכורה הייתה ב-14 בדצמבר 1918 במטרופוליטן אופרה בניו יורק.

פוצ'יני כתב את היצירה בשנים 1913 ו-1915, 1916. הוא הפסיק פעם אחת כדי לכתוב עוד אופרה אחרת, "הסנונית". בסוף הוא החליט לשלב את היצירה כחלק מסט של שלוש אופרות קצרות שמציגים בערב אחד.

האופרה קורה ליד נהר הסן, בערב. מיכלה הוא בעל הסירה. אשתו קוראים לה ג'ורג'טה. היא צעירה ממנו. ג'ורג'טה אוהבת איש אחר, לואיג'י, שעובד על הסירה.
הלילה יש סימן: ג'ורג'טה מדליקה גפרור כדי לקרוא ללואיג'י. מיכלה רואה זאת. הוא כועס מאוד. מיכלה פוגע בלואיג'י והוא מת. מיכלה מסתיר את הגופה תחת מעילו, שנקרא אדרת. כשג'ורג'טה יוצאת והמעיל נפתח, היא מפחדת מאוד.

המוזיקה דרמטית ועשירה בתזמורת. יש כלי נשיפה, כלי הקשה, נבל (נבל הוא כלי שמנגן עם מיתרים), צ'לסטה (כלי שמפיק צליל פעמון), וגלוקנשפיל (כלי פעמונים קטן). המוזיקה משתמשת בצלילים קרובים זה לזה בשם כרומטיות.

מפורסמת האריה של מיכלה "Scorri, fiume eterno" ("זרום, נהר נצחי").