ניקולאי גוגול (1809, 1852) היה סופר ומחזאי יליד אוקראינה שפעל ברוסיה. הוא הפך לאחד מהיוצרים הבולטים של המאה ה-19. בין יצירותיו המפורסמות נמצאות הסיפורים הקצרים 'האדרת' ו'האף' והרומן 'נפשות מתות'.
גוגול נולד בכפר בדרום-מערב האימפריה הרוסית. בילדותו היה חולה ועדין, וסביבתו טיפלה בו הרבה. הוא אהב להאזין לסיפורי עם ולתאר את הטבע והאנשים סביבו. רושם זה צבוע בכל יצירתו.
בגיל צעיר למד בגימנסיה בניז'ין. שם ייסד חוג ספרותי, פרסם מאמרים והשתתף בהצגות. לאחר מותה של אביו בגיל 16 חש תחושת אחריות משפחתית, וב-1828 עבר לסנקט פטרבורג בחיפוש אחרי עתיד.
תחילה לא מצא עבודה יציבה. פרסם פואמה תחת שם בדוי, אך פסilhת הקבלה גרמה לו לכעס והוא אף שרף עותקים. אחר כך התפרסם עם ספרו 'ערבים בחווה ליד דיקאנקה', שסלל לו דרך והביא את תשומת לבו של פושקין, שהשפיע עליו ותמך בו.
הוא כתב גם קומדיות, ובהן 'רביזור', והחל לעבוד על היצירה הגדולה שלו, 'נפשות מתות'. פעמים רבות נתקל בקשיים עם הצנזורה (גוף שבודק ואוסר טקסטים). חלקים של 'נפשות מתות' נדחו, וזה פגע בו קשה.
גוגול בילה שנים מחוץ לרוסיה, בעיקר באיטליה. שם עבד על היצירות האחרונות שלו, למד שפות ותורות חדשות, אך גם חווה משברי נפש. חוקרים דנו בחייו האישיים. אחד טען שהיה לו רומן עם אציל, אחרים סברו שהוא לא עסק באהבות רומנטיות.
לקראת סוף חייו גבר בו עניין במיסטיקה ובדת. הוא כתב ספרים קצרים בעלי גוון דתי ופנטסטי. בעיצומו של משבר נפשי הוא שרף חלקים מהחלק השני של 'נפשות מתות' בלילה, וכעשרה ימים אחר כך מת ב-1852.
כתיבתו משקפת גם הומור חריף וביקורת חברתית, אך היא כוללת גם תיאורים אנטישמיים (עמדות שליליות כלפי יהודים). יש לכך ביטויים ברבים מסיפוריו, והדבר מעורר דיון ביקורתי מאז ועד היום.
ניקולאי גוגול (1809, 1852) היה סופר רוסי שנולד באוקראינה. הוא כתב סיפורים משעשעים ומוזרים. כמה מסיפורייו הכי מפורסמים הם 'האדרת' ו'האף'. גם כתב את הספר הגדול 'נפשות מתות'.
גוגול גדל בכפר והיה חלש וברגיש. הוא אהב לשמוע סיפורי עם. זה נתן לו רעיונות לכתיבה.
כשהיה צעיר עבר לסנקט פטרבורג כדי ללמוד ולעבוד. בהתחלה כשל בפרסום, אבל אחר כך הצליח ב'הערבים בחווה ליד דיקאנקה' (ספר שכולל סיפורים קצרים).
הוא טייל הרבה באירופה ובילה שנים באיטליה. שם כתב והשתפר. לקראת סוף חייו הוא התחיל להאמין ברעיונות דתיים חזקים.
בערב קשה של ייסורים פנימיים, שרף חלק מהכתבים של היצירה 'נפשות מתות' ולאחר מכן מת. זה היה ב-1852.
חשוב לדעת שחלק מכתיבתו כולל אמירות שליליות על יהודים. זה חלק מהטקסטים שלו, וזה מעורר שאלות ומחלוקות עד היום.
תגובות גולשים