האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי היא תנועה מיישבת שמאגדת יישובים חקלאיים.
היא הוקמה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, בעקבות איחוד בין המועצה החקלאית של כפרים שיתופיים לבין ארגון המושבים של העובד הציוני.
מקור התנועה במעגלים של עולי העלייה החמישית, בתחילת שנות ה-30.
בשנת 1978 הוקמה תנועת נוער נפרדת בשם זה. תנועת הנוער היא אחת מ-12 תנועות הנוער שהוכרו בישראל בעשור השני של המאה ה-21.
מזכ"ל התנועה המיישבת כיום הוא דודו קוכמן, ומזכ"לית תנועת הנוער היא נטע סיזל.
האיחוד החקלאי דגל בחופש בחירה של היישובים לגבי אופיים. חופש הבחירה אומר שכל יישוב יכול להחליט איך יתנהל.
בתנועה היו יישובים שפעלו כמושבים עם ערבות הדדית, תמיכה כלכלית וחברתית בין החברים, וגם כפרים שבפועל הייתה בהם מעט ערבות כזו.
בשנת 1965 התנועה עמדה נגד החלת "חוק המושבים" על יישוביה, כדי לשמור על האוטונומיה שלהם.
המושב הראשון בתנועה היה בית יצחק-שער חפר.
האיחוד הוקם באוקטובר 1960 כאיחוד של 19 מושבים של העובד הציוני וכ-40 יישובים מהמעמד הבינוני שהיו במועצה החקלאית.
באפריל 1962 נפרדו אנשי העובד הציוני מהאיחוד.
במרץ 1963 התקיימה הוועידה הראשונה של התנועה, ובאותה עת כללה התנועה 48 יישובים, כ-3,500 משקים חקלאיים וכ-15,000 תושבים.
בתחילת שנות ה-70 הקים האיחוד יישובים בבקעת הירדן ובערבה.

האיחוד החקלאי הוא ארגון של כפרים חקלאיים.
כפרים חקלאיים = יישובים שחקלאים גרים ועובדים בהם.
הארגון נוצר בתחילת שנות ה-60 אחרי איחוד של כמה יישובים.
שורשיו מקבוצות שעלו לארץ בשנות ה-30.
בשנת 1978 הוקמה תנועת נוער בשם זה.
האיחוד נתן לכל יישוב לבחור איך לנהל את עצמו.
בחלק מהמושבים החברים עזרו אחד לשני הרבה.
בחלק אחר לא הייתה עזרה כזו.
התנועה לא רצתה שבחוק יחייבו את היישובים לשנות את דרכם.
המושב הראשון היה בית יצחק-שער חפר.
היא הוקמה באוקטובר 1960, והרחיבה מהר.
בשנות ה-60 וה-70 גדל מספר היישובים וישבו אלפי תושבים.